מחקר חדש שהתפרסם בעיתון המוביל ברפואה בעולם, The New England Journal of Medicine, דן בטיפול שמרני באמצעות מחוכים בעקמת עמוד שדרה אצל מתבגרים.
המחקר הראה לראשונה באופן מובהק, שטיפול באמצעות מחוך יעיל במקרים של עקמת בדרגת חומרה בינונית. דהיינו, שאינה דורשת ניתוח, אך מצריכה התערבות על-מנת למנוע התדרדרות בחומרתה. עד-כה לא הייתה עבודה מדעית איכותית שהוכיחה את יעילות הטיפול באמצעות מחוך.
על-מנת להבין את המשמעות הרבה של תוצאות המחקר בעולם אורתופדית הילדים, יש ראשית להבין
מהי עקמת אצל מתבגרים, וכיצד טופלה עד היום.
עקמת הינה עיוות תלת ממדי במבנה עמוד השדרה המתבטא בסטייה מקו האמצע. היא יכולה להופיע בכל גיל כאשר שכיחות התופעה באוכלוסייה הינה כ-2%-3%. עקמת יכולה להיות מולדת או מסיבות רבות אחרות המחייבות בירור. עם זאת ברור, שנשיאת משא כבד, נשיאת תרמיל על כתף אחת, פעילות גופנית לא סימטרית, שינה על מזרן פגום וכדומה, אינם גורמים לעקמת. קיימות קבוצות אוכלוסייה ששכיחות העקמת אצלן גבוהה יותר, למשל: בנות, סיפור משפחתי קודם, במיוחד אצל קרובים מדרגה ראשונה. במאמר זה נדון אך ורק בעקמת שסיבותיה אינן ידועות, הקרויה "עקמת אידיופתית".
התדרדרות העקמת מתרחשת בדרך-כלל במהלך הצמיחה והגדילה, כך שבשנות הצמיחה המואצת של ההתבגרות, ניתן לצפות להחמרה של העיוות. סימנים מחשידים לעקמת הינם: חוסר סימטריה של המותניים, אסימטריה בגובה הכתפיים ו/או השכמות, התבלטות הצלעות בחלק האחורי של הגב העליון או התבלטות שרירים בחלק האחורי של הגב התחתון כתוצאה מסיבוב החוליות סביב צירן.
בחירת הטיפול בעקמת מתבססת על מספר אמות מידה: סוג העקמת ומיקומה, חומרתה, גיל החולה ודרגת הבשלות של השלד. בהקשר זה חשוב להדגיש, שליווי נכון של המטופל, משלב האבחון ועד לתום הצמיחה, רצוי שיתבצע על-ידי צוות מיומן ומומחה בטיפול במחלות עמוד שדרה אצל ילדים ומתבגרים.
לעיתים העקמת הינה ממצא יחיד שיש לטפל בו בלבד, לעיתים היא מהווה חלק ממחלה מורכבת יותר המערבת מספר מערכות גוף. במקרים אלה נדרשת התייחסות הכוללת, בין היתר, בדיקה של תפקוד לבבי, תפקוד כלייתי וכן הדמיה של מערכת העצבית המרכזית באמצעות תהודה מגנטית (MRI). דרגת החומרה של העקמת נמדדת במעלות ועל סמך הזווית הנמדדת בצילומי רנטגן, מסווגים המקרים לעקמת קלות, בינונית וקשה.
במקרה של עקמת קלה, לא מתבצעת כל התערבות ונדרש מעקב בלבד. במקרה של עקמת קשה, הטיפול היה ועודנו ניתוחי, הנחשב כיום לבטוח יחסית, בתנאי שהוא מתבצע על-ידי צוות מיומן, מומחה ומנוסה בתחום ובמרכז רפואי שבו מתבצעים ניתוחים רבים מסוג זה. עקמות קשות במיוחד, משפיעות על התפקוד הלבבי והריאתי ועלולות לגרום לקיצור תוחלת החיים. במקרים אלה אין ספק שהיתרונות שבניתוח לתיקון עקמת עולים על הסיכונים.
העקמות בדרגת חומרה בינונית, הן שהציבו עד היום אתגר גדול, הן בפני המטפל והן בפני המטופל. על-מנת לנסות ולהימנע מטיפול כירורגי, מקובל מזה עשרות שנים לטפל בילדים עם עקמת בינונית באמצעות סוגים שונים של מחוכים. ההנחה בבסיס השיטה הטיפולית במחוך הייתה שהשימוש במחוך מקטין את ממדי העקמת ומכוון את צמיחת עמוד השדרה, זאת על-מנת שבסוף תהליך צמיחת השלד, העקמת לא תגיע לטיפול כירורגי. כאן המקום להבהיר, שהשימוש במחוך בגיל ההתבגרות שאינו גיל פשוט ממילא, הינו תובעני, מחייב שימוש במשך רוב שעות היממה, שבעה ימים בשבוע, לפרק זמן ממושך (לעיתים מספר שנים).
הספרות הרפואית שתמכה ביעילות הטיפול בעקמת באמצעות מחוך, לא התבססה על עבודות מחקר באיכות מדעית גבוהה. משמעות הדבר היא שהמומחים למחלות עמוד שדרה בילדים, ביססו את המלצתם על ניסיון קליני ולא על הוכחות מדעיות מובהקות. מכאן חשיבות המחקר שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine המוכיח לראשונה באופן מובהק, ששימוש במחוך בקבוצת החולים המתאימה, יעיל במניעת התדרדרות העקמת ובמניעת הצורך בניתוח.
המחקר תוכנן כמחקר עתידני (פרוספקטיבי) בכ-25 מרכזים רפואיים מובילים בצפון אמריקה והתבצע בין השנים 2013-2007. הקריטריונים להשתתפות במחקר היו טווח גילאים בין 10 ל-15 שנים, חוסר בשלות גרמית וכן עקמת בזווית של בין 40-20 מעלות.
המחקר השווה בין שתי קבוצות, האחת שמשתתפיה טופלו באמצעות מחוך והשנייה, קבוצת מעקב, שמשתתפיה לא טופלו כלל. בתחילה הסכימו 116 חולים להשתתף במחקר והם חולקו באופן אקראי בין הקבוצות, מבלי שהייתה להם אפשרות בחירה לגבי אופן הטיפול. בהמשך צורפו 126 חולים נוספים אשר טופלו על-פי העדפתם. בסך-הכל 146 חולים טופלו במחוך ו-96 חולים היוו קבוצת ביקורת ולא טופלו כלל.
מבדיקת מאפייני הקבוצות נמצא, שבזמן גיוס החולים לא היה הבדל בנתוני הפתיחה בין שתי הקבוצות. הצלחת הטיפול באמצעות מחוך, הוגדרה כמניעת החמרת העקמת לכדי עקמת קשה של למעלה מ-50 מעלות.
המחקר הופסק על-ידי מכון הבריאות הלאומי (National institute of Health) האמריקני בתחילת 2013, כאשר הסתבר שתוצאות הביניים נוטות בצורה משמעותית בעד טיפול במחוך. היה זה בלתי מתקבל על הדעת להמשיך לגייס חולים המתאימים לקריטריונים ולא לטפל בהם, כאשר ברור היה כבר בשלב זה שלטיפול במחוך השפעה חיובית מכרעת על הקטנת הצורך בניתוח.
מניתוח התוצאות עולה, שבקרב כ-72% מהמטופלים באמצעות מחוך הוגדר הטיפול כהצלחה (קרי, העקמת לא התדרדרה לממדים קשים) לעומת 48% בלבד בקרב החולים בקבוצת הביקורת. יתרה מכך, נמצא קשר מובהק בין מספר השעות ביממה שהחולים השתמשו במחוך לבין סיכויי ההצלחה בטיפול: במטופלים שהשתמשו במחוך יותר מ-18 שעות ביממה הוגדר הטיפול כהצלחה אצל למעלה מ-90%.
לסיכום, תוצאות המחקר מוכיחות לראשונה בצורה ברורה ומהימנה שהשימוש במחוך במשך שעות רבות ביממה יעיל למניעת הידרדרות עקמת אידיופתית בדרגת חומרה בינונית אצל חולים בטווח הגילאים 15-10, הנמצאים בשלב הגדילה המואצת. כאן המקום להבהיר, כי בניגוד להמלצה לטיפול במחוך, שמצאה ביסוס מדעי מובהק במחקר זה, הרי שלטיפולים אחרים שלעיתים מוצעים למטופלים עם עקמת, אין כיום ביסוס מדעי מוכח ברמה מספקת או שהם נעדרים הוכחה כלל.
