לבטל את לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין היא זאת שנותנת לעורכי דין את רישיונם לעסוק במקצוע. בנוסף היא מקיימת שיפוט משמעתי ובתי הדין שלה מוסמכים לשלול מעורך דין את רישיונו. אין מחלוקת שעריכת דין היא מקצוע שטעון רישיון ועמידה במבחנים. עורכי דין גם חייבים לעמוד בפיקוח משמעתי. השאלה אם לשכת עורכי דין היא הגוף הראוי לבצע את התפקידים הללו. הבעיה המרכזית היא השיפוט המשמעתי. בבית הדין המשמעתי יושבים עורכי דין שהם פעילים ועוסקים במקצוע לפרנסתם. החשש הוא שהם אינם לגמרי עצמאיים. עצם העובדה שהם עוסקים בעריכת דין לצד עיסוקם השיפוטי מעורר חשש לפגיעה בעצמאותם ושיקול הדעת שלהם. קחו לדוגמה עו"ד שעוסק בדיני משפחה ומופיע בביה"ד הרבני. נגד עו"ד אחר מוגשת קובלנה בעקבות תלונה של דיין בי"ד רבני. האם השופט יכול להיות אוביקטיבי כשהוא עשוי להופיע במהלך עבודתו לפני הדיין-המתלונן? האם אין חשש שירצה לרצות את המתלונן כדי שיזכה במשפטים שמתנהלים לפניו? לא ניתן לקיים משפט צדק בלי שהשופט יהיה עצמאי בשיקוליו, ולא תלוי באיש. השיטה היום לא מבטיחה עצמאות שיפוטית. אותם פגמים שציינתי לעיל קיימים גם בוועדת האתיקה שמחליטה על העמדת עורכי דין לדין משמעתי. גם שם יושבים עורכי דין פעילים. גם הם מופיעים במסדרונות השלטון וכולים להיות נתונים להשפעות. השיקול המרכזי להקמת לשכת עורכי הדין היה להגן על עורכי הדין מפני התנכלויות של המימסד. ההנחה הייתה שאם השיפוט יהיה בידיהם של עורכי דין, עורך הדין יהיה מוגן מהתנכלות של גורמים מימסדיים שנפגעו מעבודתו. בפועל השיטה הקיימת מעודדת פגיעה בעורכי דין. מן הראוי לחזור למתכונת הישנה והטובה ולבטל את חברות החובה בלשכה. יש להקים רשות שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה. עורך דין זכאי לדעת שלא יישפט על-ידי גורמים אינטרסנטיים.