רבני הפרופגנדה והשקר

האם יש חוק במדינה? מאז התבטלה הוראת השעה (הארוכה ביותר..) הקרויה אצלנו: חוק טל, שבחסותו השתמטו כל הצעירים החרדים משרות לאומי כלשהו - בין שהם לומדי תורה או לא... נשאר וקיים ושריר עדיין חוק השירות הלאומי (והגיוס לצה"ל) המחייב כל צעיר (וצעירה) בישראל להתייצב בהגיעם לגיל 18. ההתייצבות לכשעצמה היא עיקר החוק כי דבר לא מחייב את צה"ל (וגם לא כל גוף אחר במדינה) לזמן את המתייצב לשרת את המדינה, אבל אקט ההתייצבות כשלעצמו מראה נכונות של אזרח לשאת בעול ולתרום. מי שלא מתייצב, עלול להיענש על-פי החוק. כבר 9 חודשים מאז הסתיים חוק טל והמדינה נראית כאובדת עצות ולא יודעת כיצד לטפל בבעיה של אי-קיום החוק ע"י הצעירים החרדים והסרבנות החרדית המאורגנת והאלימה- -והמדינה בינתיים מגמגמת... איך היה ניתן להתמודד עם החוק ומדוע זה לא נעשה מרדנות הממסד החרדי פה הינה פשוט אידיוטית. כל מה שהם היו צריכים לעשות הוא להורות לצעיריהם להתייצב כי הרי ברור לחרדים שרובם המכריע של המתייצבים הצעירים מביניהם לא יגויסו כלל... ולכן ניתן היה להגיע להסכם עם המדינה על מכסה מכסימלית ולא גדולה אשר כן תגויס, והממשלה אכן חיפשה פתרון בכוון זה. אלא שלהתנגדות הרבנית החרדית לא רק הרעיון של שירות "במדינה של גויים" זו הבעיה העיקרית, אלא החשש שצעיריהם יבואו במגע עם התרבות החילונית ו"יחזרו בשאלה", כמו שזה קורה עכשיו בממדים המדאיגים אותם. אלא שאת שתי הסיבות הנ"ל הרבנים אינם צורחים בקולי קולות בהפגנות בנאקות בכי מזויפות, הם מעלים את הנושא הגיוס כגזירת מלכות כנגד לימוד התורה, כאשר גם הם וגם הציבור הרחב יודע כי זה שקר מתועב!

"הענישה" המתבקשת אני לא חושב שתרבות השקר החרדית זה דבר חדש, נזכור כיצד היו רבנים ששיקרו לקהילותיהם באירופה להיות צייתנים לנאצים (וכך הם ינצלו) בעוד הגדולים והעשירים שביניהם קופצים על רכבת המילוט לשוויץ... התחרות בין ה"חצרות" השונות על הקיצוניות, ושנאתם היוקדת להצלחת המפעל הציוני ימנעו כל הסדר איתם. מכוון שני, המדינה לא תוכל לעמוד במאסרם והענשתם של אלפי צעירים חרדים הן באספקט הלאומי הכלכלי והחברתי והן באספקט התדמיתי בעולם. הפתרון המתחייב מכך, עליו בית המשפט העליון רמז בפסיקתו בשבוע החולף: עונש כלכלי ואף יותר מכך - בסיסמה "אין זכויות בלי חובות לאזרח" על המדינה לתקן את סעיף העונשים בחוק שירות לאומי ולהכריז כי מי שאינו מתייצב מאבד זכויות רבות כאזרח לרבות: קצבאות ביטוח לאומי, זכות בחירה לכנסת, מיסוי יותר גבוה, ואיבוד סובסידיות בחינוך ובבריאות. בעצם אין פה ענישה... על בסיס העיקרון שתאמץ המדינה דרך הכנסת "בלי חובות אין זכויות", יש פה אפשרות של בחירה חופשית של כל אזרח ואזרחית במדינה, אם הוא (או היא) מעדיפים שלא לקבל זכויות וגם לא לקבל על עצמם את החובות שמטילה עליהם המדינה... זה יהיה נכון לא רק לאלעד ולבני ברק, אלא גם לרמת-אביב ג' ולאום אל-פאחם... על המדינה לפעול בכוון זה במהירות ובנחישות למרות הזעקות של שונאינו בעולם (ובארצנו) על זכויות האדם והפליות וכו' וכו" - הסיסמה: בלי חובות אין זכויות!