אם תשאלו פרסומאי או יחצן מה זה "תוכן שיווקי", סביר להניח שתיתקלו בתשובה מגומגמת ובשפת גוף מביכה מצד המשיב.
אכן, יש סיבה לכך. המושג "תוכן שיווקי" הפך בשנים האחרונות בעיקר בערוצי הטלוויזיה המסחרית, לשם נירדף למסחטת כסף מהלקוחות, שחלקם תמימים באמת, וחלקם מנסים להיתמם ולנצל את "הפירצה" הזו, שהרגולטור, עדיין לא השכיל לסתום או לא מעוניין במיוחד.
אין ספק שלכאורה "כולם מרוויחים" ערוצי הטלוויזיה, המתווכים, הלקוחות המפרסמים הפרסומאים ואולי גם היחצנים שעשו הסבה מהירה ל"תוכן השיווקי", ומנסים למכור ללקוח שזה בעצם יחסי ציבור...
התוכן השיווקי, הפך להיות לפחות בחלק לא מבוטל "מהאייטמים" במיוחד בשעות ה"אוף טיים", אבל גם בשעות השיא, למכרה זהב לשרלטנים, "ממציאי שיטות טיפול", בעלי מקצועות חופשיים, מעורכי דין, רופאים ועד קוראים בקפה, בכף הרגל ומיסטיקנים בגרוש "בעלי יכולת מדהימה", כאשר המנחה מתמוגגת...
מי מפסיד מהתוכן השיווקי במתכונתו הפרומה לכל דיכפין ויתן כמה אלפי שקלים? הציבור כמובן.
אותו ציבור שאיך שהוא כבר מתחיל להפנים שפרסומת אמורה למכור מוצר או שירות, והאמת וכל האמת לא מחייבת במיוחד, בפרסום. חלק מהציבור מפעיל שיקול דעת ומבין שמנסים "לדחוף" לנו מוצר בגלל שהוא ריווחי למפרסם ומשפר בעיקר את תזרים ההכנסות שלו... בפרסום אנחנו לפחות מודעים למניפולציה.
כאשר מוכנס "תוכן שיווקי" במסווה של אייטם עיתונאי, מדובר בתופעה חמורה של הטעיה לכאורה. לצופה אין שום ידע בדרך כלל, או אזהרה/ סימון כלשהו (להבדיל משידורי פרסומת הברורים ומסומנים), והוא לעיתים קרובות נוטה לתפוס כאמת את מה שהוא רואה ואת הדברים של מי שנחזה להיות איש מקצוע אוביקטיבי, שהוזמן לאולפן ולתוכנית לאחר תחקיר עיתונאי "מעמיק ואוביקטיבי" או כי מקסימום מדובר בעבודת יחסי ציבור לגיטימית, בעוד שלמעשה מדובר באדם שקנה זמן מסך בכסף מלא ולמעשה "כל אחד יכול"!
הרגולטור היה חייב להתעורר כבר מזמן ולעצור את התופעה המכוערת והמגונה הזו הקרוייה בשפת מכבסות "תוכן שיווקי", כשבפועל מדובר בפרסום לכל דבר ועניין בתשלום, כשרק הציבור לא מודע למניפולציה.
הפתרון הטכני לבעיה שמעורר התוכן השיווקי, פשוט לכאורה, סימון מוסכם וברור בזמן שידור אייטם שניקנה בכסף, כתוכן שיווקי בדיוק כפי שמקובל מאז ומעולם בשידורי פרסומת.
השאלה היא למי יש אינטרס מלבד אולי לרגולטור, לשים גבול למניפולציה ולהפסיק להטעות את הציבור.
