האקט המדהים של ממשלת ספרד, כביכול של חרטה ובקשת סליחה מהיהודים בעולם, על-ידי הצהרה, על מתן נתינות / אזרחות ספרדית למשפחות היהודים שהוגלו בשעתו מספרד בגלל האינקויזיציה, אינו דבר כל-כך פשוט לעיכול מצד אחד, אולם ניתן להבנה מכמה אספקטים.
ראשית, עלינו לזכור כי היהודים מאז ומתמיד היוו כוח כלכלי חשוב ביותר בכל מדינה בה התגוררו. גירוש היהודים מספרד, הוביל אותה למצב שספרד, שהייתה באחת מרמות הכלכלה הגבוהות באירופה - הפכה לאחת הארצות הכי מפגרות שם מבחינה כלכלית.
שנית, הסטיגמה של אכזריות דתית, עדיין מרחפת מעל כל חצי האי האיברי, ככל שנחשפים עוד ועוד יהודים שמשפחותיהם הוכרחו על-ידי האינקויזיציה להתנצר, והחוזרים לצור מחצבתם, ולמרות השנים הרבות שחלפו, גילויים אלו אינם מוסיפים כבוד גדול לכנסיה הקתולית בכלל ולזו הספרדית בפרט.
אם הסיבה לאקט "האזרחות בדיעבד" הינו ערכי / מוסרי או נובע מחישובים כלכליים, אסור שזה יגרום לנו להחמיץ את הסיבה השלישית והלא פחות חשובה - לספרד דרושה "הגירה חיובית" כדי לנטרל במקצת את ההגירה המוסלמית הגדולה שסבלה ממנה בשנים האחרונות, כי זוהי הייתה הגירה בעלת השלכות כלכליות וחברתיות שליליות ביותר.
יש המשערים שהפוטנציאל להגירה יהודית מחודשת לספרד יוכל להגיע לכ-10% מההערכה הרשמית של שלושה מיליון יהודים - יוצאי חלציהם של מגורשי ספרד במאה ה-16 הזכאים לקבל אזרחות ספרדית. אם כך הוא הדבר, הרי שלקהילה יהודית של מעל 300,000 יהיה כוח לא קטן במסדרונות השלטון ובמגזר הכלכלי ובעקיפין - יסייע לישראל.
לכן אני מאמין שגם ה"אגדה" (הנכונה לפחות בחלקה) על הכוח הכלכלי הבינלאומי של היהדות בכלל, והשפעתה על מדיניות ארה"ב בפרט, אכן משחקת תפקיד חשוב בג'סטה הספרדית ליהודים, וכלל אינני מגנה אותה, אבל גם לא מתלהב ממנה.
