בית המשפט העליון החליט בפסק-דין שנכתב בידי שופט בית המשפט העליון, כבוד השופט
עוזי פוגלמן - בהסכמת חבריו להרכב, נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט ד"ר
אשר גרוניס, וכבוד השופט
אליקים רובינשטיין - לדחות, יום אתמול (11.2.14), בקשה שהוגשה לו להתיר לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסק-דין שניתן על-ידו לפני מספר שבועות, כי תיערכנה בחירות חוזרות בבחירות לרשות המקומית בית שמש, בשל חשד לזיופים בבחירות אלה.
כזכור, בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל הוא בקשת היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, ובקשת המועמד שהפסיד בבחירות אלה,
אלי כהן, והורה על בחירות חוזרות. המועמד החרדי ניצח בבחירות שהתקיימו לראשות עיריית בית שמש, בחודש באוקטובר החולף, בהפרש של פחות מ-1,000 קולות. עוד ביום הבחירות הצביעה המשטרה על חשדות כבדים לזיופים נרחבים בבחירות אלה, שנעשו על-ידי שימוש בזהויותיהם ובתעודות מזהות של חרדים שלא הצביעו בבחירות מוניציפליות אלה.
בפסק-דינו מפרט כבוד השופט עוזי פוגלמן, טענותיו של היועץ המשפטי לממשלה בערעור שהגיש הוא לבית המשפט המחוזי בירושלים על תוצאות הבחירות המוניציפליות בבית שמש. מפסק-דין זה מתברר, כי ערעור בחירות אחד הוגש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. ערעור היועץ המשפטי התבסס על ליקוי מרכזי אחד שנפל, לפי הטענה, בבחירות. הליקוי הוא בכך שפעילים של רשימות מסוימות בבית שמש חברו יחד במסגרת התארגנות עבריינית שיטתית ונרחבת על-מנת להתחזות לבוחרים שטרם הספיקו לממש את זכות הבחירה שלהם. אותם פעילים הגיעו לקלפיות והצביעו במקום בעלי זכות הבחירה - לעתים תוך שימוש בתחפושות - לרשימה ולמועמד לראשות העירייה המועדף על אותם הפעילים. טענות היועץ המשפטי לממשלה נסמכו על ממצאיה של חקירה משטרתית כמו גם על תצהירים של משקיפים ובעלי תפקידים בוועדות קלפי, שתיארו אירועים של ניסיונות הצבעה באמצעות תעודת זהות שאינה שייכת למצביע ותצהירים של מספר בוחרים שבהגיעם לקלפי נאמר להם על-ידי חברי ועדת הקלפי כי כבר הצביעו, למרות שלטענתם טרם עשו כן.
היועץ המשפטי לממשלה טען בערעור הבחירות שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי הרקע לתופעה עבריינית זו הוא פרישת רשימת "כח" מסיעת יהדות התורה וניסיונה להגדיל את כוחה במועצת בית שמש, באמצעות קולותיהם של אוכלוסיית "קנאים" בעיר, שאינם משתתפים בבחירות מטעמים אידיאולוגיים. אלה האחרונים שודלו על-ידי פעילי "כח" להפקיד בידיהם את תעודות הזהות שלהם, כך שניתן יהיה להצביע עימן באמצעות מתחזים. בצד הניסיון להגדיל את כוחה של רשימת "כח", המטרה הנוספת של מעשים אלו הייתה, לפי הנטען, הבטחת בחירתו של מר אבוטבול לראשות העירייה, בהיותו המועמד המקובל על כל הרשימות החרדיות. התעודות נאספו באמצעות נקודות איסוף בבתי כנסת ובמקומות נוספים, כמו-גם באמצעות איסוף ישיר מהבתים. היועץ המשפטי לממשלה, טען בערעור הבחירות, כי השילוב בין עוצמת הליקוי והיקף הליקוי שנפלו בבחירות, לבין פער הקולות הנמוך הנדרש לשינוי תוצאות הבחירות למועצה ולראשות העיר, מחייב ביטול הבחירות.
מי שהתמודד בבחירות המקומיות לראשות עיריית בית שמש אל מול מי שנבחר, בבחירות שנפסלו, לתפקיד ראש העיר,
משה אבוטבול, הלא הוא, אלי כהן, הגיש אף הוא ערעור בחירות מטעמו, שהתקבל בידי בית המשפט המחוזי בירושלים. בערעורו מנה אלי כהן תופעה רחבה של שינוי מענם של בוחרים לשם הצבעה בבית שמש וחיזוקו הנטען של משה אבוטבול, למרות שהבוחרים הללו אינם מתגוררים בעיר בפועל, תוך ביצוע עבירה - לכאורה - על חוק הבחירות; כמו-כן טען אלי כהן, כי במודעות הבחירות שפורסמו בעיר, בית שמש נכלל - לכאורה - מסר מאיים כלפי מי שיצביע לו ולרשימות המזוהות עמו, כמו-גם חולקו ברכות וקמעות לסגולה למי שיצביע לרשימת ש"ס ולמשה אבוטבול; כן נטען, כי התקיימה תופעה של העלמת פתקי הצבעה של אלי כהן, מתוך הקלפיות, במטרה להפריע לבוחרים שביקשו להצביע לו, וכן הייתה התנהלות לקויה של מנהל הבחירות, לקראת הבחירות והן במהלכן, בניסיון לסייע - לכאורה - למשה אבוטבול בבחירות, בכך שמנהל הבחירות אייש תפקידים בוועדות הקלפי, בתומכים של משה אבוטבול והעדיף עמדת תומכיו בסוגיות שונות הקשורות בניהול יום הבחירות. עוד נטען, שנפלו ליקויים באופן בדיקת המעטפות הכפולות של החיילים וספירת הקולות הכשרים נעשתה, לפי הנטען, תוך סטייה מהוראות תקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), תשכ"ה-1965.
לאחר שדחה כבוד השופט עוזי פוגלמן טענות דיוניות שהועלו על-ידי הצדדים, דחה הוא את בקשת רשות הערעור שהגישו משה אבוטבול, סיעת ש"ס ועוד שני מבקשי רשות ערעור, תוך שהוא קובע כי בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים, ניתח - בהרחבה - חומר הראיות שהוצג לו ועמד על נדבכים רבים, המשרטטים תמונה עגומה לגבי הליקוי שנפל בבית שמש והיקפו. השופט פוגלמן קובע בפסק-דינו, כי בית משפט המחוזי בירושלים, התייחס לנושא הפקדת תעודות הזהות במספר מטות הפקדה שנפרסו ברחבי העיר וכן באיסוף פרטני של תעודות זהות אלה ברחוב, בבית ובמקום העבודה. בית המשפט המחוזי מצא כי מדובר בהיערכות נרחבת ושיטתית שתוכננה מראש וביצועה החל מבעוד מועד והיו מעורבים בה אנשים רבים. כפועל יוצא, קבע בית המשפט העליון בפסק-דינו - כפי שקבע גם בית המשפט המחוזי בירושלים - כי קיימת אפשרות ממשית לכך שתופעה זו השפיעה על תוצאות הבחירות, הן לראשות העיר והן למועצת העירייה.
בית המשפט קבע עוד בפסק-דינו, כי בית המשפט המחוזי בירושלים לא קבע כל הלכה חדשה, ולכן אין המקרה מצדיק מתן רשות לערער לבית המשפט העליון. בשולי פסק-דינו, כותב כבוד השופט עוזי פוגלמן, כי התמונה המצטיירת לגבי האופן שבו התנהלו הבחירות בעיר בית שמש, היא מדאיגה ומטרידה. תושבי העיר בית שמש ומערכת הבחירות שנועדו לבטא רצונם הדמוקרטי, נפלו קורבן למסכת מאורגנת, שיטתית ורחבת היקף של הפרת חוק שתכליתה הטיית תוצאות הבחירות לראשות העיר ולמועצת העירייה.
"החומרה הרבה הגלומה במעשים אלה שחותרים תחת יסודות הדמוקרטיה" - קובע כבוד השופט עוזי פוגלמן בפסק-דינו -
"מחייבת את השלמת החקירה המשטרתית במהירות הראויה ונקיטת הצעדים המתחייבים מכך".
כבוד השופט אליקים רובינשטיין ביקר בפסק-דינו - במילים חריפות - ההתנהלות שהתרחשה ביום הבחירות לרשות המקומית בבית שמש, כאשר בתחילת פסק-דינו כותב הוא, כי
"ביטול בחירות הוא צעד חריג ביותר. אך הקושי אינו רק בתוצאה, אלא גם - כפי שציין חברי בסיפת חוות דעתו - בתמונה שנגלתה, ואינני בטוח שראינו את כולה אלא את חלקה בלבד, תופעות כאלה ודומותיהן עומדות בניגוד חריף לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בראש ובראשונה כמובן בהיבט הדמוקרטי, שהרי התופעות בבית שמש שתיאר בית המשפט לעניינים מינהליים הן סכין בלב הדמוקרטיה - אך גם במישור ערכיה היהודיים של מדינת ישראל".
כיד בקיאותו הרבה של כבוד השופט אליקים רובינשטיין, מביא הוא ציטוטים לעניין זה, מהמשנה ומהתלמוד הבבלי - משנה יומא ובבלי יומא - בהם מתוארים הליכים שהוסדרו, כדי למנוע רמייה בתחרות בין כוהנים על ביצוע עבודות מסוימות במקדש, בשעת הצבעה (גורל) על הזכות לעבודה פלונית, שהייתה נעשית בהושטת אצבעות במעגל, תוך מנייתן:
"אין מוצאין אגודל במקדש" והגמרא מפרשת, כי כל כך למה,
"מפני הרמאים", כלומר מפני אלה שירצו להוציא אגודל, פעולה קלה, כדי לשבש את המניין. כבוד השופט אליקים רובינשטיין, מביא גם מקרה של תחרות אגרסיבית המתוארת בגמרא, שגרמה - רחמנא לצלן - אף למוות וכפי שמצטט הוא מהגמרא, בזו הלשון:
"מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש. קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חברו - נטל סכין ותקע לו ליבו". במנותק מדוגמה זו כותב כבוד השופט אליקים רובינשטיין בפסק-דינו, כי בעלי ההתארגנות העבריינית בבית שמש לא רצו כל עיקר בדמוקרטיה ובבחירות כחוק -
הם רצו בבחירת מועמדיהם גם במחיר עבירות - ודבר זה לא יוכל בית המשפט להלום.
אין לי אלא לומר על המובאות המצוטטות לעיל, כי עניין לנו בדברים כדורבנות. ממי שנושא שם שמיים ברבים, לבושו לבוש של יראים והוא מקפיד במצוות כלפי קונו,
קלה כחמורה, מצפה אני אף להתנהגות ראויה,
ביחס שבין אדם לחברו.
לא בכדי כותבת הגמרא במסכת קידושין, בהתייחס לאדם שתקף עליו יצרו המיני, אמירתו של רבי אלעאי הזקן, לפיה:
"אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא". קביעה זו יצרה מחלוקת הלכתית, כאשר יש כאלה הטוענים שאם אדם ילבש שחורים, יעטוף שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו, הרי כבר יכבוש הוא - ביני לביני - יצרו המיני. אחרים מפרשים משפט זה, כפשוטו, שאם רואה אדם שהוא הולך לבצע עבירה, מוטב שיבצע הוא אותה, במקום שאין הוא מוכר ולא יגרום הוא חילול שם שמיים בפרהסיה.
איני יודע מי הם אותם
"קנאים" המתגוררים בעיר בית שמש ואיני יודע מה הביא אותם - לפי הנטען - למסור תעודות זהות שלהם לאחרים, כדי שיצביעו בשמם ובמקומם, שכן - לפי הנטען - אין הם מכירים בקיומה של מדינת ישראל ואין הם משתתפים בבחירות, הארציות והמקומיות, כלל וכלל. עם זאת, תמה אני על מי שאמונים על קיום תרי"ג מצוות ומשתדלים להפגין -
גם בחזותם החיצונית - כי הם שומרים מצוות, עשה ולא תעשה כאחת, בכל שס"ה גידיהם ורמ"ח אבריהם, כי הם נותנים ידם -
ואפילו בעקיפין - להפרת חוקיה של מדינת ישראל. מעשים אלה גורמים לחילול שם שמיים ברבים ולביזוים של שלומי אמוני ישראל, המקפידים על קלה כחמורה ואין נושאים הם שם שמיים לשווא.
בד בבד עם פסילת הבחירות המקומיות בעיר בית שמש, פסל בית המשפט העליון את הבחירות המקומיות בעיר נצרת. באותו עניין, התקבל ערעורו של
עלי סאלם, שהוכיח, כי נעשה שימוש בזהויותיהם של 11 איש ששהו בחו"ל או ששהו בכלא, ביום הבחירות לרשויות המקומיות, כך שהם לא יכלו להצביע -
בפועל ולמעשה - ביום הבחירות ואנשים אחרים הצביעו בשמם ובמקומם. אין לי כל טרוניה כלפי רמאים, גנבים ושקרנים, בכל הכבוד הראוי, המציגים עצמם -
בשער בת רבים - ככאלה. עם זאת, יש לי טרוניה כלפי מי הנושאים שם שמיים לשווא וגורמים לחילול שם שמיים ולפגיעה באחרים השומרים מצוות והניזוקים מהתנהגותם הנלוזה הזו.
אסיים דבריי באמירתו של אלכסנדר ינאי לאחותו, שלומציון המלכה, שהתלוננה בפניו על כי האופוזיציה המדינית בתקופתה, הלא הם הצדוקים והפרושים, המציקים לה, מעשה של יום-יום ושעה-שעה. בתגובה אמר לה אלכסנדר ינאי משפט זה:
"אל תתייראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים - העושים מעשה זמרי בין סלוא ודורשים שכר כפנחס הכהן". אידך - זיל גמור.
