בראש סדר היום של כל עיתוני הכלכלה בישראל, מלבד המוסף הכלכלי של
ידיעות אחרונות, עומדת חקירת רשות ההגבלים העסקיים את החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יצרנית ומשווקת קוקה-קולה, כמו גם פריגת, קרלסברג, טובורוג, נביעות ומוצרי מחלבת טרה, בין היתר. החברה, בעלת מונופול מוכרז בשוק המשקאות המוגזים בטעם קולה, חשודה כי ניצלה את כוחה לרעה. לכאורה, יש לציין. ובאמת, המילה "לכאורה" נשחקת הבוקר מרוב שימוש בעיתוני הכלכלה, עדות לחריפות ההאשמות נגד החברה כמו גם ליכולתה לגייס עורכי-דין מובחרים במקרה הצורך.
"קוקה-קולה מנצלת את כוחה לרעה", נכתב בכותרת הראשית של "
כלכליסט", לצד תצלום של בעל השליטה בחברה מוזי ורטהיים. "חקירה נגד החברה המרכזית למשקאות", נכתב בראש שער "
דה מרקר". "חקירה נגד קוקה-קולה. החשד: ניצלה כוחה המונופוליסטי", נכתב בכותרת הראשית של "
גלובס". גם במוסף "גלובס על הבוקר", שמצורף ל
מעריב, הכותרת המרכזית מוקדשת לחקירה.
שער "ממון", לעומת זאת, מוקדש בחלקו הגדול לדוח של קרן המטבע הבינלאומית על שוק הדיור בישראל. כותרות בולטות נוספות בשער עוסקות באיום פוליטי שהשמיע יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן; בהצהרה של שר האוצר
יאיר לפיד על שכר הבנקאים; ובפתיחת חנות נוספת של רשת איקאה בקריית-אתא (הכותרת בראש השער מפנה לדיווח שיתפרסם מחר).
עוד שתי כותרות קטנות מודפסות בצד השער. לאחת, על החדשות החמות ביותר מחזית בובת בארבי, נלווה תצלום של בובה. הכותרת האחרת, הקטנה ביותר והמוצנעת ביותר בשער, מופיעה ללא תצלום וקוראת: "רשות ההגבלים חושדת: קוקה-קולה ניצלה את כוחה המונופוליסטי". הידיעה עצמה, מאת נווית זומר, מודפסת בראש עמוד 6 של ה
עיתון ותופסת מעט יותר ממחצית העמוד.
האם כל העיתונים מנפחים את הדיווחים על החקירה נגד קוקה-קולה מעבר לכל פרופורציה ורק מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות נותן לה את הנפח הראוי?
מי שיקרא את העיתונים הכלכליים האחרים יתקשה להסיק שכך הדבר. "על-פי החשד ביצעה קוקה-קולה ישראל התניות צולבות", מדווחת אילנית חיות בכפולה הפותחת של "גלובס". "היא קידמה את מכירת מוצרי טרה באמצעות התנאים המסחריים שהעניקה למותגי המונופול של החברה ובראשם המותג קוקה-קולה. [...] על-פי החשד, החברה התנתה בין השאר את מתן ההנחות על מותגי קוקה-קולה ברכישת מוצרי טרה. כמו-כן, איימה לכאורה על גורמים בשוק המוסדי שאם לא ירכשו את מוצרי טרה, לא יקבלו הנחות על קוקה-קולה".
בטור פרשנות נלווה
מוסיפה חיות: "היחסים המסחריים עם קוקה-קולה מספרים את הסיפור העצוב של המונופולים בישראל, ולא מדובר בסיפור בלעדי לה. ללקוחות החברה אין בפועל שום כוח מולה, והמשא-ומתן שהיא מנהלת אינו דומה בשום אופן למשא-ומתן שמנהלות חברות אחרות שאינן מחזיקות במותג-על".
"דה מרקר" מקדיש לקוקה-קולה את מרבית השטח המערכתי בשתי הכפולות הפותחות. בראש עמוד 2 מתפרסם תצלום של מוזי ורטהיים, לצד נשיא החברה
רוני קוברובסקי. אורה קורן ועדי דברת-מזריץ
מצטטות "בכיר ברשת שיווק", שאומר להן כי "קוקה קולה היא החברה הכי כוחנית בשוק, חברה שלכאורה מנצלת בלי בושה את המונופול שלה ומתנה את תנאי הסחר שלה במוצרי המונופול של הקולה, כדי לקדם את מוצרי טרה וגבינות ספציפיות שלה". אחרים מעידים כי לא נתקלו בהתנהגות בריונית של החברה אך הם מושפעים מעוצמתה בעקיפין.
ידיעה נפרדת מאת השתיים מוקדשת ל'שיטות יצירתיות' שבהן "לכאורה" פועלות חברות קוקה-קולה וטמפו כדי לגרום לבעלי עסקים לעבוד איתן בבלעדיות. ידיעה שלישית, אף היא מאת קורן ודברת-מזריץ, מוקדשת לחוות דעת שכתב לאחרונה הממונה על רשות ההגבלים לשעבר,
דוד תדמור, עבור חברת קו-אופ ישראל, ממנה עולה כי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים "מנעה לכאורה מצרכניות בקיבוצים ובמושבים לעבור לרכישה משותפת של מוצריה באמצעות קו-אופ ישראל".
לפי חוות הדעת, "קוקה-קולה פעלה מול הצרכניות, בניסיון להניא אותן לכאורה מהתקשרות עמה. לפי קו-אופ, קוקה-קולה הודיעה לצרכניות לכאורה כי אם ירכשו את מוצריה מקו-אופ ישראל, תוציא את עזרי המכירה שהציבה בהן, בראשם המקררים החיוניים למכירת מוצריה".
"כלכליסט" מקדיש את כל הכפולה השנייה לסיקור החשדות נגד קוקה-קולה. נורית קדוש וגלי וולוצקי מדווחות על החשדות של רשות ההגבלים ועל הדוח שכתב תדמור (באתר "כלכליסט"
נטען הבוקר כי הדיווח על הדוח "בלעדי". כנראה שכמו שר האוצר לפיד, גם הם אינם מנויים על "דה מרקר"). בשולי הכתבה תוהות קדוש ווולוצקי האם יש קשר בין הביקורת שמתח לפני שלושה חודשים נשיא קוקה-קולה ישראל, קוברובסקי, על הממונה על ההגבלים העסקיים דייוויד גילה, לבין חקירת רשות ההגבלים.
בידיעה על קוקה-קולה שמתפרסמת ב"ממון", לעומת זאת, לא נמצא מקום לציטוט בעלי עסקים. הגורם היחיד המצוטט בידיעה, מלבד עורך-הדין של החברה, שמדגיש כי היא מקפידה על קיום החוק, הוא ח"כ
אראל מרגלית, שאמר אתמול: "מונופול שתוצאותיו לא ידועת הוא מרשם בדוק לעליית יוקר המחיה". בעיתונים אחרים מצוטט גם המשפט הבא בהודעת ח"כ מרגלית: "הצירוף של מונופול שיש לו גם ערוץ טלוויזיה זו סכנה לדמוקרטיה".
ח"כ מרגלית מכוון בדבריו לעובדה שמוזי ורטהיים, בעל השליטה בחברה לייצור משקאות קלים, הוא מבעלי זכיינית ערוץ 2 קשת. ובאמת, יותר מכל מזכיר הסיקור המוצנע של החקירה נגד קוקה-קולה ישראל במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות את
השער הידוע לשמצה של המוסף הכלכלי של מעריב בבוקר שלאחר כניסת הרפורמה בשוק הסלולר לתוקף.
ב-16.5.12, יום לאחר שכניסת המפעילים החדשים בסלולר החלה לשנות מהיסוד את השוק בישראל ומניות חברת סלקום צנחו, העיתון שהיה תחת השליטה של בעל השליטה בסלקום הצניע זאת במידה חריגה. שער מוסף "עסקים" של מעריב הוקדש אותו בוקר לסגירתה של רשת ריהוט בשם 5 נגרים.
כותרת קטנה בפינת שער המוסף הפנתה אז את הקוראים למה שהוגדר "שחיקה סלולרית". "באותו יום התביישתי בעיתון והתביישתי בעצמי",
אמר על כך אחד מאנשי הכלכלה של מעריב לשלמה מן, בכתבה נרחבת שהכין עבור אתר זה על העיתון בתקופת
נוחי דנקנר.
נכון, אין זהות בין קריסת מניות סלקום לבין הודעה על חקירה נגד קוקה-קולה בחשד לניצול כוחה המונופוליסטי, אולם הבדל זה מתקזז מול הבדל משמעותי נוסף בין שתי הפרשות - בזמן כניסת מפעילי הסלולר החדשים לשוק מעריב נמנה עם קבוצת אי.די.בי, בעלת השליטה בסלקום. ידיעות אחרונות, לעומת זאת, אינו נמנה כיום ולא נמנה בעבר עם קבוצת ורטהיים. זהו עיתון עצמאי, לכאורה. ובכל זאת ידיעות אחרונות מדווח הבוקר על חקירת רשות ההגבלים כאילו הוא נמנה עם קבוצת ורטהיים. מדוע?
כשביקורת דומה הופנתה בזמנו לאנשי מעריב של דנקנר, הללו השיבו שלא ניתן להשוות בין סיקור במוסף כלכלי מצומצם כמו "עסקים" לסיקור בעיתון כלכלי נרחב דוגמת "דה מרקר" או "כלכליסט". אכן, מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות נראה באותה תקופה פעמים רבות כאילו גם הוא נמצא בשליטת דנקנר. אולם מוסף "גלובס על הבוקר", שהחליף מאז את "עסקים" כמוסף מעריב לענייני כלכלה, מלמד כי טענה זו מופרכת. כאשר יש נושא חשוב ומעניין בראש סדר היום הכלכלי, והשיקולים הם עיתונאיים, ניתן לו שטח נרחב גם במוסף קטן ממדים. "גלובס על הבוקר" (עורך: אנדרה טבקוף) מקדיש היום את כל כפולתו הפותחת לחשדות נגד קוקה-קולה, העתק של הכפולה הפותחת בעיתון הערב המלא.
אולי הבחירה של ידיעות אחרונות להצניע בשער ולדווח בקצרה יחסית על החשדות נגד קוקה-קולה נובעת מחוסר אמונם של עיתונאי המוסף הבכירים בממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה? לא ייתכן. הרי
רק לפני שבוע כתב הפרשן הכלכלי הבכיר של ידיעות אחרונות,
סבר פלוצקר, בטור שהתפרסם בכפולה הפותחת של "ממון" כי גילה מבסס את צעדי הרשות "על עובדות ועל ראיות, ולא על תחושות הבטן של הציבור או על דעת הקהל". פלוצקר הוסיף באותה הזדמנות כי "פרופ' גילה הוביל ומוביל את הרשות למניעת הגבלים עסקיים בדרך המלך, המצטיינת בראייה כלכלית כוללת וגישה משפטית חכמה. האזרחים יכולים לסמוך עליו".
על פניו, אם כן, לפנינו מקרה מובהק של השפעת מניעים זרים ועקלקלים על הסיקור העיתונאי. "זרים", כיוון שלא מדובר בתפיסת עולם. "עקלקלים", שכן לא מדובר בשליטה ישירה של איש עסקים בכלי התקשורת, אלא בהשפעה עקיפה.
ידיעות אחרונות, שבעצמו היה בעבר מונופול בעל
"שיטות יצירתיות" לחיזוק מכירות המותג, משתף פעולה באופן קבוע עם קוקה-קולה. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי ב
שלל כתובת יחצניות על המותג אולם לשיאו מגיע שיתוף הפעולה בין ידיעות אחרונות ל"קוקה-קולה" מדי קיץ, באירועים המכונים "קוקה-קולה סאמר לאב".
ידיעות אחרונות
מקדם מעל עמודיו את האירוע עוד לפני התרחשותו ובמהלך ימי הפסטיבל
יוצא מגדרו כדי לשלב
"דיווחים" מהאירוע
בין עמודיו. במסגרת הפסטיבל מגייס ידיעות אחרונות "כתבים צעירים" מבין באי האירוע ומביא בעזרתם מידע על הנעשה באירוע. בסיומו של כל סבב פסטיבלי יוצא לאור עיתון שלם בחסות קוקה-קולה. עיתון זה מופץ לא רק למשתתפים באירוע, גם מנויי ידיעות אחרונות מקבלים לביתם "מוספים מיוחדים" שכל כולם
חדשות מהאירוע הפרסומי של חברת המשקאות המונופוליסטית.
"על אף ש'ידיעות אחרונות' עושה כל שביכולתו כדי לשכנע את הקורא שמדובר במוצר עיתונאי, כל ניסיון לשפוט אותו על-פי אמות מידה עיתונאיות כלשהן, יהיו אלו אמות המידה העיתונאיות של 'פילון' או ערוץ הופ, יתפורר בן-רגע",
כתב יובל דרור על המוסף האחרון שיצא במסגרת שיתוף פעולה זה. "[...] אי-אפשר אפילו לקרוא לזה 'תוכן שיווקי'. זה 'שיווקי-שיווקי'".
כעת, עם בוא החורף, הגיע העת לקצור את ההשקעה - לכאורה. העיתון הנמכר בישראל מסקר את החשדות החמורים נגד קוה-קולה בצנעה. הקיץ חלף, האהבה נשארת.