אנו עומדים בפני סיום הקדנציה של הנשיא הנוכחי ומן הראוי שנשאל עצמנו האם אנו אכן זקוקים למוסד הנשיאות, מה הוא תורם לנו והאם עלותו אינה גורעת מהפשרות לתת מזור בנושאים אחרים.
מוסד הנשיאות במדינת ישראל המתחדשת הוקם (כך אומרים) על-מנת שויצמן לא יתחרה בבן-גוריון ברצותו להתמנות לראש הממשלה. מאז זרמו מים רבים בירדן, המוסד לבש צורה ופשט צורה כל אימת שנבחר נשיא חדש.
חוק יסוד נשיא המדינה מטיל על התפקיד משימות קטנות ביותר מבחינת ערכן המעשי ומאידך מותיר בידיו מרווח גדול ביותר ברצותו לעשות מעשים הן בארץ והן בחו"ל.
החוק נותן לנשיא חסינות כמעט בלתי מוגבל מבחינת האפשרות להעמדתו לדין ומחסן אותו מפני מעשים פליליים. הנשיא נבחר לקדנציה אחת בת שבע שנים, אולם לאחרונה יש דיבורים על הארכת כהונתו של הנשיא הנוכחי.
אין הלימה בין מטלות בית הנשיא לבין כמות כוח האדם בכלל (כמה מאות) והמשרות הבכירות בפרט.
להלן חלק מהמשרות הבכירות:
והרשימה ארוכה.
נשאלת השאלה לצורך מה צריך הנשיא מזכיר צבאי ועוד בדרגה בכירה? האם הנשיא מחליט על יציאה למלחמה או שמא על גיוס מילואים? האם הוא בקבינט הביטחוני? היכן בהגדרת התפקידים נמצא ולו בדל של רמז על שייכות של נושא צבאי לנשיא?
אין תימה לכן כי תקציבו של הנשיא הנוכחי המריא מ-21 מיליון שקלים ב-2007 ל-62 מיליון שקלים ב-2013. לפני מספר שנים לא רב, כאשר ברק נבחר לראשות מפלגת העבודה ופרס הפסיד, הציע מי שהציע לבחור בפרס לנשיא המפלגה. כלומר תפקיד ריק מתוכן, אבל עם תואר.
באחת ממערכות הבחירות לכנסת בחר פרס לטוס ולהיפגש עם חסן מלך מרוקו, מתוך הנחה שזה יוסיף לו קולות מצביעים ואז העיר לו
עזר ויצמן ז"ל "שמעון המרוקאים שלך נמצאים בארץ".
ואכן תקציב הנסיעות לחו"ל צמח וגדל בשיעור גבוה וזאת על-אף שבחוק יסוד הנשיא עליו לקבל אישור לכל נסיעה לחול מהממשלה. אבל מי כמו נשיאנו צריך אישור.
תפקיד הנשיא בראש וראשונה לשמש סמל לאחדות ולנסות ולגשר על-פני פערים בעמדות, גישות, מחשבות שונות, שילוב עדות שונות בחברה ועוד. אלא שזה לא סקסי מספיק ולכן הנשיא מתבטא בנושאים פוליטיים חדשים לבקרים וזה רק מקצין את הפערים בחברה.
תפקידיו של הנשיא, הן במישור של האמנת שגרירים והן בנושא חנינת וקציבת עונשי אסירים, יכול שתעשה על-ידי משרדי הממשלה השונים. הנשיא אינו חונן אסיר כלשהו ללא שמשרד המשפטים המליץ לו על כך.
לאחרונה התבשרנו על שינוי מהותי בנושא הממסד הדתי. לא עוד שני רבנים ראשיים בו-זמנית - ספרדי ואשכנזי, אלא רב אחד ואותו דבר אמור גם במועצות המקומיות והערים.
יש עכשיו הזדמנות של פתיחות ומחשבה מחוץ לקופסא ולכן הגיע הזמן לבטל גם את מוסד הנשיאות שבשנים האחרונות השביע אותנו מרורים ולא תרם מאומה לאחדות השורות בחברה הישראלית.
אולם ייתכן שאת הרפורמה הזו יהיה קשה לבלוע, כי יש כמה פוליטיקאים בערוב ימיהם (לבטח הפוליטיים) החפצים במשרה זו, הן מבחינת השכר והתנאים הנלווים והן מבחינת הרזומה שלהם שיוכלו להתהדר במשרה זאת. ולכן, על-מנת ללכת בהדרגה, תוכרז המשרה כמשרה בהתנדבות. הנבחר יקבל החזר הוצאות בלבד, יגור בביתו, אולם יועמד לו משרד צנוע עם מזכיר ותו לא ויהיה סמל לצניעות. לזה לא צריך לבחור בפוליטיקאי, אלא אזרח בעל שם שירצה להקרין על המדינה את יוקרתו האישית. יש שגרירים לשם
כבוד קונסולים לשם כבוד ויהיה גם נשיא לשם כבוד.
אני קורא לכל הפוליטיקאים מכל המחנות - בואו נשלב ידיים ונבטל את מוסד הנשיאות ויפה שעה אחת קודם.
