יום שישי היום. בואו ונבדוק מי לקח לנו היום את תל אביב כבת-ערובה? אלה ממרוץ האופנים? לא. אלה כבר היו. החבר'ה העליזים ממצעד הגאווה. לא. זה עוד יהיה, אבל רק עוד כמה חודשים. המתינו להמשך השנה. מה עם אלה מהמחאה החברתית. עזוב אותך מהם. אלה סתם ברברנים. הוציאו אלפים. מה זה אלפים? מאות אלפים לפחות. כאן, פתאום מהאמצע של הלא-כלום, לרחובות והכל - הכל התבזבז. לא חאראם? זה שווה לפחות עשרים וחמישה או שלושים מושבים, אם לא יותר, בכנסת. משהו של חיבור של בנט ולפיד יחד. אה זהו זה. נזכרתי. היום אנחנו שפוטים של מרתון
סמסונג תל אביב. אז בואו ונבדוק איזה רחובות חסמו לנו, היום, יום שישי, על הסובאח.
רחוב הירקון חסום לגמרי. על רחוב אבן-גבירול לא צריך אפילו לדבר. חולדאי רוצה לראות הרבה, הרבה אנשים רצים לו מתחת לחלון. זה מביא לו הרבה חמצן והרבה - הרבה אוויר לריאות. אז בואו תקשיבו היטב מה פתוח היום. אולי כדאי להתחיל במה חסום היום, כי יותר חסום היום בעיר, מאשר פתוח. צומת גלילות-יוניצמן- רחוב 2040 (כן. כן. אל תשאלו אותי מ'זאת. יש רחוב כזה. בטוח. ראיתי באינטרנט, במסלול החסימות של חולדאי והחבר'ה שלו) - רחוב לוי אשכול-רחוב ש"י עגנון. הלאה. מדרך מנחם בגין (דרך פתח-תקווה לשעבר, לזקנים שבינינו) ומדרך נמיר לכיוון מערב, ברחובות שדרות רוקח, רחוב פנקס, רחוב ארלוזורוב, רחוב קפלן, רחוב החשמונאים, מתחם אזור הרכבת, כיכר המושבות. מדרום לצפון, בשדרות ירושלים, מרחוב בן-צבי, רחוב אליפלט, מקיבוץ-גלויות, רחוב קויפמן/רחוב הירקון, רחוב אילת פינת רחוב הרצל, דרך יפו, רחוב אלנבי. בנוסף סגורים המחלפים של שדרות רוקח, מצפון לדרום; מחלף ההלכה מצפון לדרום ומחלף ההלכה מצפון ומדרום ומחלף השלום, מצפון ומדרום.
יש עוד הרבה רחובות סגורים ויש הבדל בשעות שחולדאי תוקע אותנו, ביום הכיף שלנו. אבל מה, זה מ'צעמם לאללה. מה אני עכשיו אמנה כל הרחובות החסומים? ממילא הכל חסום. אם אתם לא חייבים לצאת מהבית, כמוני, אז תתחברו לאייפוד ול-mp3 שלכם או ל"יס" ול"הוט". תשכחו מלהסתובב בעיר. לא עשיתם קניות אתמול? אז תאכלו אותה! אתם אומרים שעבדתם קשה כל השבוע ותכננתם קניות היום! יופי טופי זה לא מעניין בכלל. יש לכם כסף לשכור את ככר רבין, כמו לחברת סמסונג לכמה שבועות? אין לכם, אז תסתמו. לא שמעתם המונח "עני חשוב כמת?". מי אתם בכלל. סתם צייצנים על אופניים עם אוזניות גדולות יותר מהאוזניים שלכם, עם דאווין מפה עד הכרמלית. אין לכם אפילו כסף לפלאפל. אולי ששה שקלים, בקושי, לפלאפל של רצון מרחוב המלך, קינג' ג'ורג'. גם זה לא בטוח.
העיקר שיהיה פה שמיח. ש-מ-יח לאללה. ששששששש - ממממממממ - יייייייייי - חחחחחחחחחחח! שמעתם? לא שמיח כמו הקופצים הגנובים, הקרועים האלה, מהרב נחמנו מאומנו, או איך שקוראים להם, שקורעים לנו את האוזניים, עם טרנזיט ישן ורמקול דפוק, יד שלישית או יד לרביעית, לפחות שמיח בסטייל. עם חולצות בצבעים זרחניים. עם מוזיקה מתוקתקת ועם יחסי ציבור מפפפפפפפה ועד ששששששששם. מכאן ועד הייייייים. זה כיף. זה כיף. כיף-כיף של מרתוניסטיים ופוזאיסטיים. זה כיף, כיף-כיף עם אולטרה-אולטרה בריאות. בריאות סטייל!!!
בסוף לפני החפיף, כל אחד בטח יקבל חטיף עם פרסומת בוהקת ודוגמנית צחורת שיניים שסמל ושם החברה יזדקר לה על השדיים ויידחף - חופשי חופשי - אל מרכז העיניים. זה כיף, כיף-כיף של ממש, גם אפשר לשטוף ת'עיניים, גם לעשות בריאות, גם לעשות פוזות, חופשי חופשי ולהיות אין. אין, במחיר של חולצה בוהקת אחת בצבע זרחני, זוג נעלי ספורט, מכנסים קצרים, פס מסביב לראש לספוג ת'זיעה מהמצח ומבט משקיף למרחוק של גבר-גבר, שרירי, חזק ומוכן ללכת עד סוף המרתון עם מבטים חודרים של רצח בעיניים.
עדיף גם בחורה גזעית כזו ליד. איך כתוב שם בתנ"ך? "טובים השניים מן האחד, כי לא טוב היות האדם לבד והכל נעשה יחד ובמשותף כי כשאני רואה אותך, לצידי - לשמים אני עף". ולחברינו הגאים והגאות נקדיש כמה שורות מהתנ"ך הפרטי של החבר'ה, כמו למשל: "נשמה שלי, אתה גבר לעניין אתה מוצק, ממש חזק כמו בניין. כשאתה לצידי, הלב שלי מתמתח ואני אליך עורג, אח אח אח, איזה יפה אתה, נשמה שלי, איך הלב שלי ממך מתמוגג".
אז העיר סגורה, לפחות עד השעה שתיים ואין מה לעשות ברחובות, בינתיים. אבל אפשר לעשות קניות בטייבה, טירה וגם באום-אל-פאחם ומחר, במקום להסתובב בעיר ובמקום ביום שישי, נשיר לה מחר ת'שיר. זה יהיה שיר של שבת, יום בו שמחה כל אם ובת ובטח הפאבים יעשו כמה שעות שמחות אלסטיות, מהבוקר עד הליל ונוכל - פתע פתאום - מאמצע של יום, להתחיל להתהולל. כי משנכנס אדר מרבין בשמחה ובזכות חולדאי הקדמנו את פורים, חודש לפני שבאמת הוא אלינו בא. בינתיים, אפשר גם לראות איזה סרט אחד או שניים, בערוץ הסרטים, מי אמר שצריך ביום שישי ברחובות לשוטט, כמו סהרוריים? מרתון היום לנו, יום חג, יום של בריאות ושמחה וזה הזמן להניח את האוטו, לכמה שעות בפינה. איזה גבר אתה חולדאי, גבר-גבר, ממש גבר שבגברים. רק בזכותך, ביום שישי זה, ננסוק אל שחקים. אז לא ניסע יום שישי עם הרכב, אבל איזה כיף, כיף-כיף של ממש זה לרוץ, אחר שבוע שלם של עמל, שכל הזמן, בו היית טרוד ולחוץ.
יום שישי היום, אז בואו ונבדוק מה נותר לנו תחליף, אחרי שחולדאי אותנו, עם הרכבים, מהרחובות העיף. יש כמה בתי-קפה מחוץ לאזור הסגר, יש טלוויזיה דלוקה בכל חדר. יש בתי-קולנוע בערים רחוקות. יש בתי-מלון בתנאי שחדר הזמנו, לפני כמה שבועות. יש עיתונים ויש גם ספר ובתל אביב יש עכשיו, אחלה של סדר. אין כמעט מן יוצא ואין, אליה, מי בא. זה בסיס לשקט ופתח של תקווה. כבר אמרנו לכם שחולדאי הוא גבר-גבר וראש עיר פיצוץ? בזכות המרתון, היום הכל שקט ואין שום פיצוץ. לא ביפו ולא בתוך תל אביב, העיר וזה הכל בגלל שחולדאי הוא ראש-עיר מזהיר, עם חיוך ש-מ-י-ח ואף פעם אין לו פרצוף חמוץ. ראש-עיר אחלה, כל הזמן זחוח ורגוע, מה יש לו לדאוג את הארנונה הוא שבוע העלה ומי יודע מה ממתין לנו, עוד בסוף השבוע.
