נתונים מעודדים
נתוני הסקר שפרסם משרד הבריאות לאחרונה, אשר מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה לאיסור הפרסום של סיגריות, מעודדים מאוד. מתברר ש-90 אחוז (!) מהאוכלוסייה שאינה מעשנת מתנגדים לפרסום. אך הנתון המפתיע יותר הוא שגם רוב המעשנים (66%) תומכים בכך.
אין ספק שנתונים אלה מצביעים על המוּדעות הציבורית הגוברת לנזקי העישון על הבריאות. ומה הפלא? נראה ששורת הצעדים המאסיביים שנקט המשרד בשנים האחרונות להגבלת העישון, הן ברמת השטח - החל מאיסור עישון במרחב הציבורי ועד איסור הפעלת מכונות סיגריות - והן ברמת הפרסום, ובכלל זה איסורו בעלוני נוער, כמו גם הבלטת אזהרה בפרסומות נגד נזקי הטבק שהתייקר - פעלו את פעולתם המבורכת. זאת בצד קורסי גמילה מגוונים ותחליפי סיגריה המוצעים לציבור. ראוי לברך את המשרד על הצעת החוק המתגבשת, שתגביל כמעט לחלוטין את הפרסומות על סיגריות. כי העיקר הבריאות.
די לאדישות
בתוך החדשות הפופוליסטיות, העצרת החרדית, והקרע בין קרי לנתניהו, שתפסו את עיקר הכותרות, כמעט נדחקה לשוליים הידיעה המזוויעה על רצח האם הקשישה בידי בתה המעורערת בנפשה בנס ציונה.
למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה שילדים הלוקים בנפשם רוצחים את הוריהם. הכרוניקה הפלילית ידעה לא מעט מקרים כאלה. ובכל זאת נראה שלמרות הרקורד העגום בנושא במשך שנים, הלקח לא נלמד. אף פורסם שהמשפחה הייתה מוּכרת לרשויות הרווחה. אם כן, כיצד לא אובחנה מסוּכנותה של הבת בידי גורמים מקצועיים, ומדוע לא אושפזה על-רקע זה? הדבר עשוי היה למנוע את הרצח האכזרי של האם המבוגרת חסרת הישע. היכן ההגנה על הקשישים בפרט, ועל המשפחה והחברה בכלל, מידי חולי נפש מסוכנים? לתשומת לב משרד הבריאות, שר הרווחה והשר לאזרחים וותיקים. די לאדישות!
מה לומדים מהעצרת?
דומה כי מעֵבר לכושר הארגון המופתי והמשמעת שהופגנו בעצרת החרדית נגד הגיוס, הפריכה העצרת מספר מיתוסים הרווחים בדעת הקהל. היא הבליטה את האחדות האידיאולוגית שהיא מעֵבר לכל פילוגים ומחלוקות פוליטיות. לא פחות היא הצביעה על הציות הבלתי מתפשר לרבנים גדולי הדור, מכל הזרמים, שקראו לחרדים להשתתף בעצרת כמו גם להקפיד על הסדר. זאת בניגוד לשמועות שרווחו על התרופפות המשמעת לרבנים. השתתפות הנשים, ללא מחיצות, הפריכה אף היא את המיתוס נגד
הדרת נשים בציבור החרדי.
נראה כי עם כל הכבוד לצניעות, עדיין יש לציבור הרחב דבר או שניים מה ללמוד מהחרדים (זו לא מילה גסה) גם בנושאים אלה. ובא לציון גואל.
הצעה תמוהה
יש בהחלט לברך על קידום מעמד האישה גם בנושאי דת. אז אחרי טוענות רבניות קיבלנו לאחרונה אישור למשגיחות כשרות, שיעברו הכשרה מיוחדת לכך. זוהי הצעה רצוייה, משום שעם כל הכבוד לגברים המודרניים המשתתפים במטלות הבית, חייבים להודות שתחום הבישול נותר עדיין טריטוריה נשית מובהקת, ולכן עקרת הבית קרובה מאוד להלכות בנושא ומיישמת אותן במטבח. מדוע אפוא שהיא לא תשדרג את הידע להשגחה מקצועית?
עם זאת ראוי להתנגד להצעת החוק שעלתה בכנסת, למינוי אישה למנהלת בתי הדין הרבניים, ולוּ בגלל העובדה שמדובר במינוי פרסונלי של יוזמת ההצעה, עו"ד עטרה קניסברג, מנכ"לית מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן, אשר נאבקה גם בעבר על מינוייה ונדחתה. הצעה זו נגועה באינטרס אישי ולכן יש לדחותה מכל וכל. האחווה הפמיניסטית של חברותיה המחוקקות לסיעה הדתית לאומית, ח"כ מועלם ושקד, אומרת דרשני.
לעומת זאת נראה לי שהצעד הבא לקידום מעמדה של האישה הדתית הוא מינוי פוסקות בתחום טהרת המשפחה. הדבר יקל על נשים לפנות לברוּר הלכה בנושא רגיש זה בלי מבוכה, כפי שקורה לא פעם בפנייה לרבנים.
על חוד הלשון
חורף תשע"ד: על קְצֵה הקַר- חום.
לא על הגאוגרפיה לבדה: חוות השרון בנגב? זה אריק המנוח.
יחי ההבדל הקטן: משכן הנשיא - בית חנינה.
נשים לנשיאוּת: נָשִׁי - נשיא.
נשיא ותיהני.
בועת נדל"ן: למה ומבוע
'שדכן'- אצבע קלה על ההדק
מזכירה - אצבע קלה על המקלדת
ולקינוח הגדרות:
היופי שבאופי
ההיגיון שבאיגיון -
לשון נופל על לשון כבר אמרנו?