לקראת הסגירה-פתיחה של
רשות השידור עולה ממחנה העיתונאים זעקה לשידור ציבורי 'נקי מפוליטיקה', ויש שמרחיקים לכת ודורשים: "הקץ למקארתיזם!" למי הם מתכוונים? מי רומס ברגליים את הסעיף 4 לחוק רשות השידור, תשכ"ה, לפיו "הרשות תבטיח שבשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות בציבור, ותשודר אינפורמציה מהימנה"? הממשלה?
מי ה'מקארתי' הישראלי הגורם לשידור הציבורי להיות מוטה שמאלה ומגייס אותו פוליטית ל"מחנה השלום" (ובלשון החוק: נותן ביטוי רק להשקפה ולדעה אחת בציבור)? מי, אם לא הם בעצמם - העורכים, בעלי התוכניות, המנחים, השדרים, המראיינים, המגישים, הקריינים, בקיצור - "הברנז'ה"?? האין זעקתם זעקת 'הקוזאק הנגזל'?
אדרבה, האם יש בין בעלי תוכניות האקטואליה הקובעים את סדר היום לאומה בוקר, צהריים וערב אחד שעמדתו הגלויה אינה לטובת מדינה פלשתינית בא"י, בניגוד לדעת מחצית מן העם, לפחות? ומי אינו רואה שהללו מזמינים מרואיינים ומומחים ( מזרחנים, פרשנים צבאיים, אמריקנולוגים, דמוקרטולוגים, משפטנים) המתנבאים כחזונם? ומי נותן ביטוי ליתר העם?
מהשמעת שירי "שלום" ועד לרתימת השפה לפוליטיקה, רשות השידור היא המבצר האוטוקרטי האחרון ששורד בישראל מתקופת "שלטון מפא'י" שהיה דמוקרטי רק בקליפתו החיצונית.
יש לי חלום, ויום אחד יהיו הפאנלים בשידור הציבורי מחולקים בין המחנות שווה בשווה וה"וויכוחים" לא יהיו רק בין גוונים שונים של שמאל. יש לי חלום על יום בו תבוטלנה הרשימות השחורות של 'פסולי שידור' - אינטלקטואלים ובעלי דעה, פרופסורים ומומחים המזוהים עם א"י השלמה.
יש לי חלום, ובתקשורת הציבורית טרוריסט לא ייקרא "פעיל" ('פעיל חמאס"); ירידה ועלייה מהארץ ואליה לא יכונו "הגירה"; הישג של האויב לא יתואר כ"פריצת דרך"; אדמה לא תהיה "שטחים" וגאולתה לא תיחשב 'גזל'; "קיצונים" יהיו לא רק בימין; "אופטימי" לא יכונה רק מי שרואה ללב הארץ עתיד ערבי, ויהודה ושומרון לא ייקראו עוד 'גדה מערבית'.
יש לי חלום ומראיינים בשידור הציבורי יציגו לאיש ימין שאלות משמאל ולאיש שמאל שאלות מימין, ולא תהיינה כל השאלות רק משמאל.
יש לי חלום שבמות אויב לא ייאמר עליו בשידור הציבורי ש"הלך לעולמו", ולא - ש"הובא למנוחות"; יש לי חלום שאויב ישוב להיקרא אויב ולא - 'פרטנר'.
יש לי חלום שהשידור הציבורי יכיר בגאוגרפיה היהודית של ארץ ישראל, ואם זרקו אבנים על אוטובוס ע"י עפרה שבבנימין לא ידווחו שזה היה "מצפון לרמאללה" ועל אירוע ביצהר שבשומרון - "דרומית לשכם".
יש לי חלום, שמדינת ישראל לא תנוצל להחליף ולמחוק בשידור הציבורי את ארץ ישראל. שכמו בכל השפות, מזג האוויר ותמונות נוף יהיו בארץ ולא במסגרת המשפטית הקרויה 'מדינה' (COUNTRY, לא STATE), וכאשר פרטיזנית תשלב בזיכרונותיה את המלים "פה בארץ ישראל", לא תופיע למטה כתובית: "מדינת ישראל"... (ערוץ ראשון, טלוויזיה).
יש לי חלום, לראות בשידור הציבורי תוכנית סטירית שהימין מתבדח בה על השמאל - 'קפיצת קוונטום' שעד עתה, 66 שנים, לא עברה את הצנזורה של משטרת המחשבות.
בשנות ה-80 הופיעו סטיקרים "העם נגד תקשורת עוינת" ואגודת צרכני התקשורת דרשה שידור ציבורי מאוזן ודמוקרטי. שני דורות חלפו, ודבר לא השתנה.
"מקארטיזם", אמרתם? ואולי דווקא יותר קרוב ל"סטאליניזם" - רודנות תקשורתית משמאל?
אלא, לסטאלין עוד נשאר מה ללמוד אצלנו: הוא עשה תקשורת דיקטטורית שגם היה כתוב עליה שהיא כזאת. כאן - התקשורת הדיקטטורית מחופשת כדמוקרטית, ולא עוד אלא שעושיה הם ראשי הצועקים 'תיפסו את הגנב!'
