בפגישתי הראשונית עם סיפור יוסף וכתונת הפסים שעשה לו אביו, קשה היה לי לקבל את אפשרות קיומה של קנאה עזה כזו מצד אחיו הגדולים ממנו. אבל את הסיפור הזה כמובן כך מזמן בילדות, אלא שככל שהזמן חלף, הבעיה החריפה בליבי, במוחי. גם אני בת זקונים ואחי, האם היו מסוגלים לרשעות כזו כפי שעשו בני יעקב ליוסף? הדבר לא התקבל על דעתי.
במהלך השנים השאלה נִקרה במוחי, האמנם צבע הכתונת הייתה בעיית הכתונת? ותמיד נתקלתי בתשובה המוחצת: "בימים ההם הצבע היה מצרך נדיר, לכן כתונת צבועה בצבעים ופסים היא מצרך נדיר ויקר". האמנם בגלל המחיר, בגלל שווי המוצר שנאו אותו כל-כך. והייתה עוד תשובה, "הוא בנה של האישה האהובה, אמם של אחיו, כלומר לאה, הייתה שנואה על אביהם, לכן שנאו אותו". כאן דוקא חשבתי שיש בזה מן ההיגיון".
אבל בכל זאת עד כדי כך ישנאו אותו? ובנוסף איך נראתה כתונת זו? האם הצבעים היו באריגה של הפסים, ואולי צביעה שלהם? ככל שאני בגרתי הבהרתי לעצמי, או נכון יותר שאלתי את עצמי יותר ויותר שאלות.
ראשית בחלומות של "בעל החלומות" באו רמזים מסוימים, אחר-כך בקריאה שלי את ספרו הנפלא של תומס מאן "יוסף ואחיו", נתקלתי בסיפור הכתונת, שבעצם קנה אותה יעקב אביו, עוד לפני שהכיר את כלתו לעתיד, היא רחל, מידי עובר אורח מוזר וזו הייתה כתונת מיוחדת מאוד. יעקב העניק אותה במתנה לאישה שכל-כך אהב, רחל. לאחר מותה יעקב הוריש את הכתונת לבנו האהוב, בנה של רחל. וכאן היה הגיון רב בקבלת כתונת מיוחדת זו, כי יוסף ירש אותה מאמו, בזכות. חשבתי שהקנאה הגדולה הייתה היחסים הקשים שבין שתי האחיות, נשותיו של יעקב אביהם והכתונת הייתה כאותו סדין אדם לפני הפר המשתולל.
והינה יום אחד ראיתי תמונה שהייתה מצוירת על קיר באחד הקברים במצרים העתיקה, המדובר בקבר אבו חסן. ותמונה זו הרשימה כל-כך ובלבלה עלי שוב וערבלה את מחשבותיי. בתמונה רואים מעין תמונת פורטרט קבוצתי, של משפחה או חלק משבט שמי, כלומר כנעני היורד מצרימה, כפי הנראה לשם קניית חיטה, כי כדרכם של המצרים הם מראים בתמונה, בציור, את תכולתו של השק התלוי על גב החמור.
בתמונה כאילו צויירו בני ישראל הבאים "לשבור שבר". הדבר המוזר בתמונה שהסב את תשומת ליבי, היה לבושם של האנשים, כל האנשים בתמונה, כולם לבושים בכתונת פסים. פסי אורך, כפי הנראה פסים צבעוניים שנארגו מחוטים בצבעים שונים.
ועכשיו שוב השאלה, אם כל האנשים בתמונה לבשו בגד מפוספס, כאילו היה זה הג'ינס של התקופה ההיא, מה היחודיות בכתונת המפוספסת של יוסף?
במקום זה התחלתי לערוך מעין סקר של ארון הבגדים של אותה תקופה, לפי מעמדם של הלובשים. תחילה לבוש העמך הפשוט, ההמוני ובמיוחד מציינים זאת התבליטים המספרים על מלחמות ושורה ארוכה של לוחמים מצויירת או גלופה על קירות למשל. האנשים האלה, הלוחמים לובשים במסופוטמיה מעין חצאית קצרה המוחזקת בחגורה במותניים. אין בחצאית זו קישוטים ואיננו יכולים לדעת מה צבעה. דבר אחד ברור היא מאוד צנועה החצאית, היא ממלאת תפקיד של אזור חלציים בלבד.
מכאן אני עוברת למעמד גבוה יותר, אולי סוחרים. אלה כמו היו שמלות לאורך הגוף כשכתפיה אחת מחזיקה את גליל הבד, שיהיו מכסים את כל הגוף. כאן נכנס הצבע כשהוא בפסי אורך של צבע כנראה ארוג בבד. אחריו בתצוגת אופנה זו, עומדים המעמדות הגבוהים, השליטים. האצילים, המלכים, הכהנים ובקצה הפירמידה, האלים.
כאן יש מהפך. כאן הבגד מפואר יותר, מושקע, ובגזירה שונה מאוד. אם עד-כה הבגד הוא עוטף את הגוף כאילו היה צינור ומחוזק (שלא יפול) על-ידי כתפיה אחת, הרי שכאן יש מספר דוגמאות, אבל כעיקרון שהוא בגד העשוי מרצועת בד או עור שאם זהו עור, לרצועה יש חתכים חתכים לכל אורך הרצועה, בדומה לבגד אינדיאני, אם הבד עשוי מבד, הרי שהאימרה שלו פרומה, כאילו הוציאו את הבד מהנול, לפני סיום האריגה וקשירת החוטים ואלה מהווים פן נוסף לקישוט.
רצועה זו הייתה נכרכת סביב הגוף, כשהשורה התחתונה נפגשת באימרה ישרה ומכאן מתחילה הרצועה לעלות לאורך הגוף בצורת ספירלה, עד שמגיעה רצועה זו עד הכתף ואז היא מושלכת קדימה או אחורה כעין צעיף.
צורה זו של ספירלה מופיעה אצל המסופוטמים לאורך כל הדורות, כסמל חשוב מאוד והוא מופיע בזיגורטים שבנויים בצורת ספירלה, בבגדים כפי שתיארתי כאן ובכובעים.
אם אני יכולה לתייג את משפחת יעקב ולהעמיד אותם בסולם חברתי כלשהו, הרי שהם לבשו בגד הדומה לשני סוגי הבגדים שתיארתי קודם, כלומר בגדי עבודה בדומה לאנשי הצבא, המלחמה, כלומר חצאית מיני כאזור חלציים לזמן העבודה או כבגד יצוגי, כאותן כתנות ארוכות מפוספסות.
ליוסף ניתנה כתונת פסים, כלומר כתונת יוצאת דופן במעמד הבניים ואפילו במעמדו של יעקב. לו, ליוסף נתנה כתונת פסים יקרה ושונה. בחלומותיו של יוסף ובגערה שהוא זוכה מצד אביו, רואים שהוא מתנשא על כל בני ביתו, למה? לדעתי מרגע שנתנה לו כתונת פסים זו, שינו לו את המעמד, כעת הוא הועלה למעמד אצולה לפחות, אם לא למעלה מזה, כי מתואר בחלומות שכל בני הבית משתחווים לפניו. הכתונת הזו, נתנה לו את הגושפנקה להיות במעמד גבוה מעל כולם.
השערתי היא שהכתונת לה זכה יוסף מידי אביו, הייתה עשויה פסי ספירלה, הספירלה הזו הייתה הסמל של המספר האלוהי כפי שכינו אותה הקדמונים, המספר 1.6180339. שהיה ידוע להם, שהוא מספר אין סופי והיווה מעין נקודת מוקד בפילוסופיה שלהם. זהו הסמל של האל, של המעמד הגבוה, של המלך, העם איננו יכול ללבוש סמל זה, כך מיוחדים את המעמד הגבוה. ויוסף זכה להימנות על מעמד זה דבר שמצד אחד בלבל עליו את דעתו והוא היה למתנשא על אחיו, אולי אפילו שחצן, רואים זאת בחלומות שחלם. מצד שני גרם לקנאה הנוראה מצד אחיו, שראו בדבר אי-צדק משווע, איך זה שהאח הצעיר שלהם, מתנשא עליהם כשהלבישו אותו בכותונת הפסים של המעמד העליון.
