דרעי מכתיר את בוז'י

אני מודה בפתח השורות האלה שמכניסתו של בוז'י הקטן לחיים הפוליטיים, לא חשתי בנוח מול התופעה הזו של "נסיך אצולת מפא"י" בעבר. הוא נראה נעים לעין כמו נער נצחי, אך מהר ניתן לעמוד על טיב מלתעותיו המושחזות - אין אפס אצלו. פוליטיקאי משופשף ושחוק כאחד מזקני הכנסת. לא פלא שחבר לפואד בן-אליעזר שעשה כמיטבו להביס את שלי יחימוביץ', זו שזיהתה מיד את משקלו האמיתי של האיש הרעבתן הזה לכבוד. התעלול הצליח. עתה הגיעה שעת גומלין ונסיך מפא"י הענוג כבר עושה כמיטבו להכניס את זקן השבט מחלק הצ'פחות לאותו בניין בו כיהן פעם אביו כנשיא השישי המוערך. יד מועכת יד ואהבה גדולה שוררת שם. דרכו של בוז'י בזירה הפוליטית הוכיחה כי הוא עורך דין מזהיר, היודע לחשק שפתיו ולשתוק כשצריך. כשנחקר בזמנו ביחס לעמותת ברק שידיו גם בחשו בקדרתה, התבונן משועשע בחוקריו שלא הצליחו למלט מפיו מילה אחת. אני משער שהם לא ידעו כי שמו האמיתי הוא יצחק. אכן עשה מהם צחוק מאותם גאוני המשטרה. הם חשבו שילד יושב לפניהם ובוודאי שלא העלו בדעתם כי יום אחד בניהם יחיו כאזרחים במדינה בה יהיה ראש ממשלה הברנש המוכשר הזה. אין ספק כי הוא איש בעל יכולות. כשהוא נטל על עצמו אחריות ביצועית כח"כ וכחבר ממשלה, הוא הוכיח בתפקידיו בצורה שלא יכולה למלט סתם ביקורת כנגדו, ובוודאי לא כזו שצורבת את המעיים. איך אפשר בכלל להאמין שנער זה בעל יכולת רטורית משכנעת, צליל קולו נעים, וריחוקו מקיצוניות, כלואה בתוכו חיה פוליטית ערמומית ונגסנית מאחורי חזותו המטעה. אכן, אולי היושב במרומים שהוא כנראה מאמין בקיומו, הצמיד לו שובל הצלחה המרנינה את זקני השבט. מכבר נזקקה מפלגת העבודה לזוהר כזה המביא איתו קנדי הישראלי. אני נזהר בו. מקננת בי תחושה שעקיצתו תהיה גרועה כשל צרעה מסתערת להכאיב. נגיסתו עוד יותר מסוכנת וערמומיותו מרתיעה, שכן הוא כבר גורר את מפלגת העבודה החבוטה למקומות פוליטיים אפלים ומסלידים, והוא ממשיך להתמיד בחיוכו הנערי שובה-לב. מה לעשות? ברכת האל כמו שאמרנו, נסיך הנצרך רק לשמואל הנביא שלו שימשח אותו בשמן. חמורים ואתונות אינו צריך לחפש כשאול בשעתו, שכן לא יתקשה למצוא מספיק מהם בתחומי הכנסת המרנינה את חיינו. הוא מזכיר לי תמיד ידיד שהיה לי והלך לעולמו לפני שנים רבות, אמנון לור. היה זה איש נעים-הליכות שגם גר לא הרחק מבית הוריו של בוז'י, והיה בשלן מעולה. בין קסמי שליטתו במטבחו היה מעשה היפוכה של חביתה אותה היה מעיף מתוך המחבת לחלל החדר, ולוכד אותה שנית על פניה ההפוכים. כזה הוא בוז'י, ממש בעל כושר להתהפך באתלטיות אלגנטית כשצריך. וצריך, כשמדובר בו עצמו. יש בו גם מתכונת הזיקית המרתקת ביכולתה להמיר צבעיה, להתמזג עם הרקע עד שדומה שהיא נבלעת ואיננה. יכולת ההתמזגות הזו שלו עם הנוף יכולה הייתה גם להיתפש בדעתי כמעלה, אך סכנתה של זו כארס, כאשר תכונות אחרות של נער הקסמים נועדו להטעות. אני חושב שמי שעשוי לפענחו הוא בוז'י עצמו, אלא מפנה זה עשוי להתרחש רק בתנאים מסוימים. לצערי, הוא לוקה בתכונות אחדות שגם רעו ועמיתו ובוסו בעבר מצטיין בהן. מעולם לא אשכח את הלילה בו התפרסמו תוצאות הבחירות בהן אהוד ברק הביס שוק על ירך את בנימין נתניהו. הקהל העצום שהתקבץ לחגוג בכיכר רבין את המהפך החשוב הזה היה מורכב ברובו מבני נוער שייחלו בכל מאודם לשינוי שגילם לכאורה אותו ברק דהוי. לא אשכח כיצד הביט מעל הבימה האיש הזה בבוחריו הצעירים והנלהבים שלא מעטים מהם נשאו שלטים עם איזכורים לברק, ובהם היה כתוב באותיות של קידושו "רק לא ש"ס!!!!!". כבר אז, בשנת 1999, תוך רגע אחד הבהיר ברק שהוא בעצם קיים רק עבור עצמו. כשעמד והניף ידו לעבר אותם צעירים תמימים, נושאי שלטי הבקשה הרבים, אמר להם ביהירותו הנודעת לשמצה, "רק עם ש"ס!". חוששני כי אנחנו מקבלים מישהו בראש העבודה כמועמד לתפקיד הנכסף כאותו ברק, שיכה אותנו כמותו בסנוורים עד שנזעק לשמיים.