מה נחקק
שורת חוקי המשילות שנחקקו לאחרונה משמעותם דומה למתן אספירין לחולה סרטן... אין כל משמעות חשובה למערכת השלטון הקיימת אם בכנסת יהיו כמה סיעות של 2 חכי"ם או 4 חכי"ם, כמו שאין חשיבות מיוחדת להגבלות הקלות על התפצלות סיעות ומימון מפלגות.
מצד שני חוק משאל העם נועד לכל הדעות למנוע הסכמים עם הפלשתינים על חילופי שטחים (משהו לגמרי לא ריאלי שיקרה בעתיד הקרוב...) ואילו הסכמה על ממשלת 18 שרים (+ראש ממשלה ו-4 סגני שרים), החלטה טובה וחשובה לכשעצמה, פשוט תחייב תמרון טוב יותר מצד ראש הממשלה בהרכבת קואליציה. עד כאן "שבת הגדול" -אלא שהבעיות העיקריות נותרו במקומן...
ועל מה שלא נחקק
ראינו שוב כי 4 יסודות שלטוניים חשובים ביותר שוב נזנחו ונשארו ללא שינוי: הפרדת הרשויות, גודל הכנסת, שיפור החקיקה ושיפור באכיפת חוקי המדינה.
הפרדת רשויות - מוסד נשיא המדינה הינו סרח שלטוני מיותר וחסר תועלת ואף בזבזני ומשמש אבן שואבת לרודפי כבוד ומנעמי החיים... כבר מזמן היה ראוי לקבוע כי מוסד הנשיאות הוא "בית לראש הממשלה" (שיבחר בנפרד) יקים את ממשלתו מאנשי מקצוע ולאו-דווקא מתוך חברי הכנסת. אם זה היה קורה, ניתן יהיה לומר שהמדינה הופכת עולה על "דרך המלך" להיות רפובליקה מסודרת יותר, בקיום עיקרון הפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. לצערנו זה לא קרה. הפוליטיקאים הקטנים שלנו לא בגרו עד כדי כך.
הרכב הכנסת - אין ספק שמספר הנוכחי חברי הכנסת לא מסוגל להפעיל כהלכה את מערכת החקיקה. מאות רבות של חוקים (חלקם הגדול חשובים) תקועים בצנרת הביורוקרטית העמוסה לעייפה בכנסת. רצוי לזכור שהכנסת אינה מתפקדת עם 120 חכי"ם אלא רק עם 80 כיום (היתר שרים וסגני שרים) אפילו שיהיו 100 זה לא מספיק.
מוסדות הקהילה האירופאית קבעו לאחרונה מדד לגבי מספר בוחרים לנציג בפרלמנט ולפי זה הכנסת צריכה להית בת יותר מ-300 חכי"ם... בואו ולא נגזים אז נאמר 180 חכי"ם... לפחות אם יוכנס ה"חוק הנורבגי" (לפיו חבר כנסת שהופך לשר מתפטר מהכנסת...) גם זה לא נחקק חכי"ם נאחזים בקרנות המזבח בכל הכוח... ממש בושה.
הליכי החקיקה - כאמור, הן מריבוי הוועדות, והן ממיעוט חברי כנסת, ומלחצים ביורוקרטיים (ו"סתימת הצנרת" בגלל עודף חוקים מוצעים), מתעכבות חקיקות חשובות, מצד שני, קיימים חוקים שנחקקו ואשר ליישומן דרושים תקנות אשר יתקינו השרים, וכאן קיים כיום פיגור ממש חמור. המדינה לא מסוגלת להעביר את חוקיה לציבור גם זו נקודה שחורה למחוקקינו ושרינו.
אכיפת חוקים - אין ספק שאי-אכיפת חוקים הינה מכת מדינה, לא רואים את המשטרה בדרכים וברחובות הערים, יש לה צבא של פקידים במדים ומספר קטן של יחידות בשטח. האזרח כיום לא מרגיש בטוח! כולנו רואים שאכיפת החוקים אינה מקויימת בנושאי רעש, צרכנות, תחבורה ועוד. מה שווה כל החקיקה אם המערכת השילטונית לא פועלת לאכוף אותה? בסיכומו של דבר, מה אנחנו למדים עד כאן? שאנחנו חיים בחלם... שמנהיגינו נותנים לנו סוכריה פה ושם אולם לא פועלים לתקן את קלקלות ועוולות השלטון, ושהתפל השתלט אצלם על העיקר.
