כיצד נגדיר עצמנו כעם יהודי? ישנה טענה כי המבחן הוא האם קיימת זהות גנטית לנו היהודים. ישנו אדם, זאנד שמו, שכופר בקיומנו כעם; הוא עוסק בהיסטוריה ומידת הבנתו בגנטיקה מוגבלת ביותר, למרות זאת מצא לנכון לטעון (לפי תורת גזע משלו) שאין עם יהודי כי לא זורמים בנו דם "יהודי" וגנים "יהודיים". (מזכיר לכם מישהו עם שפם קטן?). הבה נניח לו ולהבליו שנועדו כנראה לקנות פרסום זול ותו לא.
לאחרונה יצא ספר חדש של
עמוס עוז ובתו פניה, פרופסור באוניברסיטה, ובו נטען שאנו עם "טקסטואלי" שהטקסטים הם שקובעים את זהותו. פליאני על עוז, איש רוח ואיש ספר, על הגדרה יובשנית ומצמצמת המתאימה למורה באקדמיה. אין מנוס מהסערות שמעוררת השאלה "מיהו יהודי?", ואינך יכול להימלט מחובתך לבדוק ולנסח תשובה אישית משלך.
עמים אחרים נשענים ברובם על שני יסודות, הארץ שבה הם יושבים ואחדות שבטית (לכידות שנובעת מהישיבה יחדיו בטריטוריה אחת) במשך מאות ואולי אלפי שנים. לנו העם היהודי לא הייתה טריטוריה לשבת בה וגם לא אחדות שבטית כמו לעמים אחרים. לכן התפתחו אבני-יסוד אחרות לתמיכה ברצון הקיום של אבות אבותינו. היסודות לקיומנו כעם רובם מטאפיזיים, ושייכים לעולם הרוח.
וברשותך הקורא אמנה את כמה מהם בקצרה, ללא היררכיה של מידת חשיבותם בהיסטוריה: קטעים חשובים בספרות היהודית שנכתבו בארמית (ספר דניאל לדוגמה), בערבית ובשפות נוספות, התנ"ך כותב את תולדות העם היהודי לדורותיו. אין הוא ספר היסטוריה "מדעי" כמקובל כיום, הוא מדלג על אירועים רבים, אין הוא מאשש את העובדות, ואלו שכתבו את קורותינו לא היו נקיים מפניות לטובה או לרעה והיטו לעתים את העובדות (כפי שעושים היסטוריונים עד היום).
למרות זאת, יש אמת היסטורית בסיפור יציאת מצרים, בכיבוש הארץ ובחורבן הבית. למרות הערפל הרובץ על תולדות העם, ניצחונותיו ומפלותיו, עדיין הן בסיס לתפיסתנו את עצמנו, ואין צורך להרבות בכתיבה על כך.
מיתוס: הסיפור העובדתי אינו מספיק להיווצרות הרוח האיתנה של עמנו וקיומו במשך אלפי שנים בעוד רוב העמים סביבנו נעלמו ונמוגו להם.
הנרטיב שמספר לנו התנ"ך נושא מטען חיוני וכבד שאינו עוסק בעובדות אלא בונה מיתוס של קשר רוחני וחסר עקבות בקרקע, עם ישות מוסרית, רבת עוצמה ווירטואלית שכיוונה את המוסר היהודי המיוחד בתקופות שבסביבה הקרובה והרחוקה שלט העיקרון שכל דאלים גבר. בעזרת ישות זו שנקראה אלוהים", עיצבו הדורות ההם עקרונות מוסריים והסברים מיתיים לאירועים שלא יכלו לתפוס ולהבין. עד שנוצר לאיטו המיתוס של שלנו - העם היהודי. ברי לא ניתן להסביר באמצעות הידע וההיגיון של אותם ימים כיצד נפתח הים למעבר יהודים ונסגר על המצרים הרודפים. או נס המן במדבר, והולדת יצחק לאברהם ושרה בני המאה. ברבות הימים היטשטשו הגבולות בין היסטוריה למיתוס עד שלעתים קשה לנו להבחין בין עובדות לאגדות.
במבט האישי הבא נתאר שתי אבני יסוד נוספות, מרתקות ושנויות במחלוקת. ובינתיים יש להדגיש שהתשתית להיווצרות וקיום העם היהודי מיוסדת על עולם מטאפיזי, רוחני, ומוסרי (ולא על גנטיקה או טקסטים בחתימה אקדמית) אשר במאות השנים האחרונות חדר אט-אט לעולמם של עמים אחרים ומוביל את העולם המערבי כולו.
