כבר בקדנציה הקודמת החלה השתוללות של חוקים פופוליסטים שכל מהותם לחוקק חוקי תאווה ללא מחשבה תחילה. מסתבר שגם בקדנציה הנוכחית ממשיכים הפרלמנטרים הפופוליסטיים בחקיקת חוקי ה"רובין הוד" - קודם יורים ואח"כ מסנים מטרה, לכל עבר בלי להבין כי אותם מחוקקים יפגעו גם בעצמם ראה "חוק המשילות" ותומכיו מ"התנועה" המתפוררת...).
חוקים פופוליסטיים אלה החלו מתאוות לאומניות ואנטי ערביות אבל מי שהתרגל לחוקק ללא מחשבה תחילה אינו עוצר באדום וממשיך את מעלליו גם בתחומי החברה, הפנים וכו'. הרעיון לחוק פופוליסטי חדש בא הפעם בדמות חיסול חשבונות נוסח מלחמת כנופיות נערים פוחזים זו בזו, וכמובן ללא מחשבה תחילה מחוק כזה, יכול לגרום לנזק בלתי הפיך בפרנסתם של מאות ואלפים. זהו "חוק החינמון" שבו מתאחדים שונאי ישראל היום - מימין ומשמאל, נגד ישראל היום אך בעצם הם ירמסו את כל שאר ה"חינמונים" שלא רק שאינם מזיקים לאיש אלא הם מקור פרנסה לאלפי משפחות ונותני שירותים וחדשות למאות אלפי תושבים. אבל מה איכפת לשליחי האינטרסנטים של העיתונות הגוססת בפרלמנט הישראלי מבעיות הפרנסה ומהשרות של אזרחי המדינה?!
הפרלמנטרים שהתאחדו בחוק דמוני שבא להגביל לחצי שנה את תפוצתו של "חינמון" התעוררו רק כאשר ישראל היום הפך גם את
מעריב בעיקר את
ידיעות אחרונות לחינמונים מאונס. ובקרב אישי כמו בקרב אישי מתחילים לירות לכל הכיוונים ומה איכפת ליורים אם חפים מפשע יפגעו, שהרי העיקר שישראל היום ייסגר בעוד חצי שנה ובא לידיעות אחרונות ול
הארץ גואל.
כמעט כארבעה עשורים מפריחים חינמונים שונים - ממטולה ועד אילת, את בתי הצרכנים במודעות פרסום רלוונטיות, בשרות ידיעות ובגישה לאזרח המקומי שאינו מגיע לתקשורת המרכזית, הם מסייעים לעסקים שבעלות נמוכה יחסית יכולים להגיע לצרכניהם ונותנים כתף לכותבים, עורכים ולפרסומאים שללא החינמונים הללו הם היו מזמן מובטלים או יורדים. החינמונים הללו חודרים לכל סקטור על-פי צרכיו והופכים את הפריפריה למרכז.
לא רק שהללו לא הפריעו לאיש אלא שהם הפריחו את השממה. כותביהם ועורכיהם זזו לא פעם למרכז בימת התקשורת וחלק מהם אף הפכו לאישי ציבור מצליחים. והנה, בגלל שמשפחות - תרתי משמע, כמוזס ושוקן אינן יכולות להתמודד עיתונאית ומסחרית עם מר שלדון, הרי שאלפי משפחות צריכות לשלם בפרנסתן על כך, ומנגד הציבור יחזור מספר עשורים אחורה עת אותן משפחות - תרתי משמע, של ה"בוסיזם" העיתונאי ששלטו בתקשורת, ואילו הצרכן והמפרסם יהיו כעבדים לרגליהם.
החוק שיחייב את החינמון לסיים את חייו כחינמון לאחר חצי שנה עלול לסגור עשרות עיתונים, לחסום אלפי מפרסמים ואלפים אחרים הוא ישלח ללשכת התעסוקה כמובטלים. חבר פרלמנט אמיתי - ולא "לוביסט" של מוזס ושוקן, היה מתחלחל ממצב כזה וחוסם חוק זה עוד לפני שיצא לדרך.
כמו שעידן האינטרנט מקצר את הדרך של הכתוב לקורא כך גם זכותו של אזרח לההנות מחינמון שמספק לו את הידיעות באופן מקצועי והגון וללא דמי תיווך של כמה משפחות אינטרסנטיות ומגושמות.
אבל הפרלמנטרים הישראלים הם ברובם "לוביסטים" עלובים של משפחות אינטרסנטיות ששלחו אותם לפרלמנט כדי להמשיך ב"משילות" הצבועה הזו. אני תיקווה שרוב הפרלמנטרים לא יסחפו לפופוליזם ולאינטרסנטיות העלובה הזו ויתנו להתפתחות התקשורת ולהמשך השתחררותה מ"בוסיזם" שפל, להתפתח הלאה. כדאי לבדוק האם אותם ח"כים שמעלים את הרצון לשינוי החוק ולפגיעה בחינמונים אינם מונעים ע"י "שמן" פיננסי הקשור לעיתונים שלהם מזקת הצלחת החינמונים...
