לא, אינני מבשר על הקמתה של מפלגה חדשה של בני 18-100 – "מפלגת הגימלאים המודרנית". מפלגה כזו שאני מאחל ליזם כריזמטי לבנות עליה, הייתה בראש ובראשונה מאירה את חיינו ומזניקה בבת אחת את התוצר הלאומי באחוזים רציניים. בראייה מערכתית רחבה ניתן להזניק את שיעור הצמיחה של ישראל ב-10% (פלוס מינוס) ולא להתמקד באחוזים של 3-5% שהצעירים עד גיל 35-40 מעניקים לנו. שרי האוצר הפוליטיים שאינם תורמים דבר וחצי דבר לעצם העניין, אינם מתמקדים במאקרו, וכל כולם מקובעים לייצר כותרות בהתאם למצב קפוא ומתמשך – והעיקר לשרוד את הבחירות הבאות ואלה שאחריהן.
אם תשימו לב, רבים מהחוקים המלווים אותנו כיום 66 שנים לאחר הקמת המדינה, נדמה כי קפאו מאז חקיקתם אי-שם בעבר, וכל דמיון בינם ובין מציאות חיינו לוטה בערפל אם לא בעלטה מוחלטת. זה כל כך נח, רחוק מהצרכים האמיתיים של חיינו המשודרגים, ובסה"כ מקבע ראייה צרה כאילו וזה עתה הקמנו את מדינת ישראל עם תחבורה של סוסים ועגלות ו"מחשבים אישיים" מסודרים כגולות מושחלות על מוט ברזל.
אין שום ספק שנורמת חיינו מקטלגת את הצעירים כמנוע העיקרי המניע חיינו, וכל מי שנמצא אחרי גיל 40 משנס מותניו כדי לנסות ולהמשיך להשתלב בעבודה, בעוד שפקסים של קורות חייו מושלכים מיידית לפח האשפה בידי נציגי משרדי כוח האדם בחברות השונות ש"אינם סופרים קשישים" מעל שלושה ומשהו עשורים. האם מישהו ממקבלי ההחלטות נתן את דעתו לעובדה המוצקה מגרניט ואפילו מיהלום שאיכות המועמד הנזרק לפח עולה פי אלף בכל פרמטר אפשרי על הצעיר שכביכול מסמל רעננות ועוצמה?!.
זה אך טבעי, בדיוק כמו במונחי ההישרדות של החיות בטבע בו החזק אוכל את החלש והכל שם מובן מאליו. את הטבע הזה חייבים לשדרג לממלכת החי במאה ה-21.
הנה לכם הבדל האדם מהחיה. בעוד החיה מחפשת כל הזמן אך ורק את הדרך לשרוד, הרי שלבני האדם מתווספות עוד "אי אלו" מטלות כדי למצות את חייהם. בני האדם יוצרים, מפתחים, מעצימים כלכלות, והרבה (טוב כרע) ממה שקורה ועוד יקרה בעולם יהיה תמיד על כתפי ובאחריות בני האדם השולטים בכל, כולל בחיות.
גם אני הייתי פעם... צעיר. כבר אז חשבתי שאני מבין הרבה יותר מהזקנים היודעים בעיקר להטיף לנו הצעירים כאילו ולא נחונו במנת מישכל כמותם. מציאות זו איננה בבואה טבעית האמורה לשלב חיים הרמוניים ויצירתיים של כל בני האדם בכל הגילאים כפי שאמורה הציוויליזציה להתפתח – ואם נביט לעבר העבר הרחוק ואולי הפרימיטיבי – ייתכן שנקבל דווקא משם פרספקטיבה בהירה יותר.
זוכרים את זקן השבט? את זקני הסנהדרין? את החכם הסיני?... איך שחרו לפתחם? איך ינקו דבריהם בצמא? מי בכלל חשב להמרות פיהם? היום ניתן לראות מנכ"ל בן 25 שירש אימפרייה משפחתית והמנהל חברה ענקית ב"יד רמה" – ובד"כ רואים את תוצאות עלילותיו בתספורות למיניהן שאינן דווקא בתחום מעצבי השיער.
בפני שיבה תקום, לדעתי איננה אימרה הטובה רק לנוסעים באוטובוס.
דווקא היום כאשר מבוגרים בני 70 קמים באוטובוס מתוך נימוס לאישה בת 30 – אין הדברים נוגעים לכח העמידה ולחוזק השרירים ברגליים – ואם כן, אז אולי כוחו של הקשיש חזק מזה של הגברת הצעירה... תוחלת החיים העולה מכל מיניי סיבות אוביקטיביות וסובייקטיביות, ממנפת בעולם חברה חדשה המחייבת אותנו לפשפש במעשינו ולבדוק מחדש את כל מערך חיינו.
האם באמת חייבים אנו לגדוע עבודתם של בני 47 המשרתים בצה"ל ו/או במשטרה ולשלם להם פנסייה מלאת קצפת כדי שיתפנקו בביתם ו/או ייצאו להמשך עבודה עשירים ומאושרים?! מה שונה עובד כוחות הביטחון מעובד רגיל שנאלץ לעבוד עד גיל 67 בכדי לזכות בפנסיה העלובה של 2,000 שקלים בחודש מהביטוח הלאומי, כאשר שני העובדים הללו בני ה-47 וה-67 נמצאים עדיין בשיא כוחם להמשיך ולתרום לעצמם ולחברה?!
אין זה פוסט מלא ביקורת ו/או תיסכול של המבוגרים לעומת הצעירים ו/או תוכחה לחברה שמעדיפה לשכוח מהמתבגרים לטובת הדור שרואה עצמו חזק ואולי אפילו חכם יותר. אלו הם בסה"כ נתונים שאיש אינו יכול לסתור, אין מבחן שיוכיח כי כל צעיר גובר בכל דבר על כל מבוגר – והדברים בסה"כ מנסים לתת לעצמנו סטירת לחי מצלצלת מעירה ומאירה בכדי שהנתונים הקלוקלים המוזנים למערכות המיחשוב יתוקנו החל מאתמול.
מי למשל קבע שהגיוס למשטרה יהיה עד גיל 35 בלבד?! האם המצב בו בן 60 ולבטח 70 נחשב בימי קום המדינה כמי שנמצא בשלהי חייו מתאים למצב גם היום?! זוהי רק דוגמה נקודתית קטנה מתוך מיכלול רחב של עיוותים המנציחים טעות קריטית של אי-שדרוג מערכות חיינו בהרבה תחומים – ונדמה כי הנושא שלפנינו חמור מכל המחדלים האחרים בעצם השלכתה לפח של מצבת כוח האדם הנהדרת הזו. את תאריך התפוגה של החלב על המדפים אסור לשנות, אבל את האמירה ש"פג התוקף" של בני ה-40+ ותרומתם לחברה איננה קיימת עוד – חייבים לשנות.
