בין שאר הנושאים שעלו בישיבת הממשלה האחרונה שהתקיימה ביום ראשון שעבר(4.5.14) הייתה הצבעה על הרפורמה ב
רשות השידור אשר גבשה ועדת לנדס. הרפורמה עברה ברוב גדול כאשר שני שרים בלבד התנגדו(
עמיר פרץ,וישראל כץ) בשל חששם לעתיד העובדים אשר לא יגויסו מחדש.
עיקרי הרפורמה
על-פי הצעת החוק, יוקם גוף שידורים ציבורי חדש שיחליף את רשות השידור והטלוויזיה החינוכית שיסגרו. הגוף החדש יפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה: הערוץ הראשון בעברית, ערוץ לילדים ונוער וערוץ בשפה הערבית. בנוסף יישמרו כל תחנות הרדיו הקיימות כיום.
הערוץ הראשון בעברית ישודר באפיק 22, הערוץ בשפה הערבית יהיה באפיק 33, וערוץ הילדים והנוער יהיה באפיק 11. כמו-כן, הצעת החוק קובעת עוד כי כונס הנכסים הרשמי ימונה למפרק של רשות השידור ותפקידו יהיה לנהל את הרשות ואת הליך פרוקה עד למועד הסגירה.
לפי הצעת החוק, הגוף החדש יחל לפעול ב-31 במרס 2015, ובמועד זה יופסקו שידורי רשות השידור. שידורי הטלוויזיה החינוכית יופסקו במועד תחילת שידורי הערוץ לילדים ולנוער. עם הפסקת השידורים יפוטרו כל עובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית.
חובת תשלום האגרה
חובת תשלום אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה תחול עד ליום הפסקת השידורים של רשות השידור (31 במרץ 2015 לפי הצעת החוק). לאחר מכן יחויב הציבור רק באגרת רדיו שמשולמת עם רישיון הרכב. כמו-כן, חובות אשר יצטברו עד לסיום חובת תשלום האגרה יגבו על-ידי מערך הגביה הממשלתי ברשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים.
הקמת ועדת איתור והעומדים בראשה:
1. בראש הגוף המשדר החדש תעמוד מועצה בת 9 חברים שתפקח על פעולתו. ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי תמליץ על המועמדים המתאימים לכהן במועצה לשר הממונה על השידור הציבורי, שיבחר מביניהם.
2. תפקידה של ועדת האיתור יהיה להמליץ על מועמד אחד לתפקיד יו"ר המועצה. בעוד, חברי המועצה ימונו לתקופה של ארבע שנים, ואולם השר יהיה רשאי להאריך את כהונתם לשתי תקופות נוספות של מקסימום שנתיים כל אחת.
3. מנגנון ועדת האיתור נועד לנתק את הקשר בין המערכת הפוליטית לבין השידור הציבורי. ואולם לדעת רבים, המלצות ועדת לנדס לא הלכו רחוק מספיק בנושא זה והשאירו כוח רב מדי בידי הממשלה בקביעת הרכב המועצה המפקחת על השידור הציבורי ובהארכת הכהונה של החברים בה.
4. מנכ"ל גוף השידור החדש ימונה לתקופה של ארבע שנים על-ידי ועדה שתכלול את חברי המועצה והיו"ר. המועצה תפקח גם על שידורי
גלי צה"ל המוגדרים שידורים לא צבאיים, כפי שקובע החוק כיום לגבי מליאת רשות השידור. זאת למרות כי כיום הפיקוח של מליאת רשות השידור על גלי צה"ל הוא מינימלי ומסתכם באישור כמעט אוטומטי של לוח השידורים של התחנה הצבאית.
5. עובדי המשדר הציבורי ייבחרו במכרז, אך בידי מנהל חטיבת החדשות ומנכ"ל הגוף המשדר תהיה הסמכות למנות עיתונאים, עורכים ומגישים על-פי שידור דעתם האישי. לפי הצעת החוק, עלות השכר של עובדי המשדר הציבורי תעמוד על 35% לכל היותר מהכנסות הגוף המשדר בכל שנת כספים.
סוגיית תקצוב הרשות
תקציב הגוף החדש יעמוד על 670-720 מיליון שקל לשנה - חיסכון של כ-300 מיליון שקל. זאת כאשר 160 מיליון שקל מתוך סכום זה יוקצה למימון והפקה של שידורי חדשות ואקטואליה.
ידוע שרפורמה העוברת בשערי הכנסת עוברת מספר רב של שינויים.
אך השאלה היא - איך מחזקים את השירות הציבורי, מבלי שיהיה תלוי ברצונם הטוב של הפוליטיקאים, והאם צריך להפריד בין "
קול ישראל" אשר מתפקד בצורה סבירה, לבין הערוץ הראשון המקרטע?
תשובה על שאלות אלו נקבל כנראה בעתיד הקרוב.
