חג ל"ג בעומר עבור דתיים הינו יום מותו של שמעון בר יוחאי, ואילו לחילוניים זהו חג המדורות הגדול. בשני המקרים איבד החג מזוהרו מזמן. אצל הדתיים זהו תרוץ לקבל כסף על-ידי הבטחות מהבטחות שונות כמו תיקון לעקרות ועוד, ואילו אצל החילונים זהו החג שבו שורפים מכל כל הבא ליד - החל בעצים לבנייה תוך גרימת נזק כלכלי לקבלנים, עבור לפסולת ביתית וממשיך בנילונים, בקבוקים ועוד. כמובן שזוהי גם סיבה לעשות על האש מנגלים אסדו ועוד.
יש מהדרין שלא מסתפקים במדורה אחת אלא עושים כמה שיותר וריח העשן העולה מהמדורה נמשך על פני מספר ימים, יש מקומות בהם החג נמשך שבוע ימים כל פעם קבוצת גיל אחרת וכל פעם המדורה הייעודית של קבוצת הגיל הזאת. אבל זהו היום המזוהם ביותר מבחינת זיהום סביבתי. כמות הפסולת שאנו נושמים ביום הזה היא עצומה ומזיקה לנו ביותר ואין איש פוצה פה.
נשאלת השאלה - מדוע המשרד להגנת הסביבה אינו פוצה פה, מדוע לא קמה תנועה אדירה נגד המנהג הזה שמזמן לא יודעים מה מקורו ומה הוא תורם לנו. לשמוח ולחגוג ניתן גם ללא מדורות, יש היום אמצעים אלקטרונים המדמים מדורות ולא חייבים להדליק אש בפועל. ביום הלא קדוש הזה מעסיקים את מכבי האש תעסוקת יתר, לא דואגים לאמצעים לכיבוי והטמנת הגחלים שנותרו, והם עם כל רוח מצויה נדלקים מחדש. די!, בואו נשים קץ לתופעה הזאת ויפה שנה אחת קודם. השר עמיר, הגיע העת שתתעורר ותפסיק לעסוק בנושאים שברומו של עולם, טפל במה שאליו התמנית.
