האבא של האסירים

שלושה עשורים חלפו מאז הירצחו של איש החוק הראשון במדינת ישראל. היה זה מפקד כלא רמלה, סגן-גונדר רוני ניצן, שחוסל סמוך לביתו שבראשון-לציון, ביירי מטווח קצר של 22 כדורים, על-ידי שני אסירים, שאותם הוא עצמו טרח לשקם. אחד מהם, הרצל אביטן, נפטר בחלוף שנים ארוכות בכלא, בעוד שותפו, יעקב שמש, שוחרר לפני ימים אחדים שחרור זמני למעצר-בית, בעטייה של מחלה סופנית שממנה הוא סובל. העילה לרצח רוני ניצן על-ידי שני האסירים הייתה השפלתם, כביכול, גופנית ונפשית, בעת היותם כלואים תחתיו. אלא שהאמת הייתה בדיוק הפוכה: רוני ניצן עשה כל שלאל ידיו כדי לשקם את השניים בין כותלי הכלא, בדיוק כפי שעשה זאת לגבי יתר האסירים. בנוף האסירים של כלא רמלה היה סגן גונדר רוני ניצן דמות יוצאת דופן. לא בכדי הוא כונה "האבא של האסירים", באשר הוא דאג לא רק לכל מחסורם בכלא, אלא גם לשיקומם העתידי. כעיתונאי לשעבר בידיעות אחרונות, שחשף את העניין בשעתו, אני יכול להעיד על גדולתו של סגן גונדר רוני ניצן, כשבמאמציו הבלתי נלאים להכיר את האסירים מקרוב - הוא לא היסס, אפילו, לישון בתאיהם בכלא.

שובה הלב

כבר בתחילת עבודתו הקפיד ניצן ללון בתאי האסירים. בדרך זו הוא ביקש לשמוע מפיהם בלילות את חוויותיהם, את סיפורי ה"גבורה" שלהם ואת תיאורי הפריצות שביצעו. הוא עמד על כך שסוהר לא יוכל לעולם למלא את תפקידו כראוי אם לא יכיר מקרוב את האסירים, ואת זאת - כך טען - הוא יוכל לעשות אך ורק אם ישהה במחיצתם בשעות הלילה דווקא. בשעות אלה נפתחים, לדבריו, הלבבות, ונופלות המחיצות שבין אסיר לסוהר. לא היה זה הביטוי היחיד לדרך עבודתו המיוחדת ויוצאת הדופן של רוני ניצן. יום אחד הוא יצא עם נהג ועם רכב כדי להביא עצים ושתילים עבור האסירים. תוך פרק זמן קצר הוא הצליח לפתח את מחנה הכלואים הפתוח שבכלא והפך אותו לפינה לתפארת. רוני שתל, במו ידיו, עצים, הציב ספסלי ישיבה, ואפילו סלל, בכוחות עצמו, מדרכה לאורך 60 מטר, כדי שתהיה גישה נוחה לכלא. הדבר הרשים מאוד את האסירים, אבל לא רק אותם. גם אנשי הסגל, ובמיוחד מבקרי החוץ - בהם שופטים, אנשי-משטרה וקציני-מבחן, הביעו התפעלות מהשינוי הניכר במראה הכלא.

שיפור תנאים

רוני ניצן גם עשה רבות לשיפור תנאי האסירים בכלא ולהעשרת התרבות שלהם. הוא דאג לפעילויות חינוכיות בשעות הפנאי של האסירים ויזם הקמת ספריה עבורם. התלהבותם הדביקה גפ את קצין הניהול של הכלא והוא הביא אל בין כתליו כ-150 ספרים של ילדיו, מימי לימודיהם התיכוניים. גם רבים אחרים נענו והעשירו את ספריית הכלא בספרים. במסגרת ניסיונותיו להעשרת חיי התרבות של האסירים פנה ניצן לאמנים, כמו הזמרת של אז, רותי נבון, ללהקת "טריפונאס" ולאחרים. את כולם הוא הצליח לרתום למופעים בין כותלי הכלא ותרם בכך לא מעט להרגעת האסירים ולעידודם.