על הבורות וההסתה

בורות היא סכנה גדולה באשר היא מרשה לעצמה, ללא בדיקה לעומק, לקבוע עמדות נחרצות שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר. כבר שנו חכמינו כי עדיף אפיקורס מאשר הדיוט, באשר אפיקורס כופר בעיקר, דהיינו למד את הנושא על בוריו ולא מסכים איתו. ההדיוט לעומתו אינו יודע דבר והוא ניזון משמועות ומהגיגי ליבו. לאחרונה מתנהל ויכוח לגיטימי בין מערכת הביטחון לבין משרד האוצר על גובה תקציב הביטחון לשנת 2014. כאחד שהיה בשתי המערכות (אוצר וביטחון) אני יכול להעיד שאין חדש תחת השמש. האוצר באופן עיקבי מפר סיכומים והבטחות שניתנות לקראת הכנת התקציב במהלך השנה ואינו פתוח למחשבה יוצרת (עמדתי על כך ברשימתי אוצר שיש לו מדינה); אולם הפעם חברו אליו מספר גורמים הן מהתקשורת והן כאלה המביעים דעתם באופן קבוע במדור קוראים כותבים. נתחיל בכתב הבכיר עודד שחר, שאינו בוחל בשום מילה קשה על-מנת להביע דעתו וזאת כתחליף לחוסר הידיעה הן בצד הכלכלי והן בצד תקציב הביטחון. הוא מעז לאמר כי דרכו ה"נלוזה" של משרד הביטחון וכו. מה הוא יודע על תקציב הביטחון? מתי הוא למד אותו לעומק? הוא תמיד אוהב להשתמש במילות קשות על-מנת להצטייר כנביא זעם, אלא שהוא מתאים יותר להגדרת ההדיוט. מבין הכותבים יש יהודי בשם מרק בריל, שאיני מכירו, אבל הוא כותב בכותרת מכתבו לא פחות ולא יותר "סחיטה ביטחונית" וגם פתרונות יש לו הוא יודע שמערך הקבע מנופח ומערך השכר של אנשי הקבע מנופח. מהיכן הידיעה המופלגת הזו במערך כוח האדם של צה"ל? אך למה נלין עליהם אם מי שהיום חבר כנסת מטעם יש עתיד ואחד המועמדים מטעמם לתפקיד הנחשק של יו"ר ועדת החוץ והביטחון (לא התמנה) כתב בספרו על האטוס של צבא העם כי הפנסיונרים של צה"ל מקבלים פנסיה מלאה עם שחרורם מצהל בגיל 42 שנים, ואין שקר גדול מזה. אבל היכן המומחים, כמו ח"כ נחמן שי, שכתב את ספרו "מלחמדיה", שמייעץ למדינת ישראל איך להלחם על דעת הקהל העולמית, מדוע אינו (בהיותו חבר צוות ארגון גמלאי צה"ל) מנצל את כשרונו זה למען משרתי הקבע והגמלאים ולמען מערכת הביטחון? גילוי נאות: אני פנסיונר של צה"ל. שרתתי 17 שנה בקבע בדרגה בכירה, כך שהפנסיה שלי אינה מתקרבת לדברים הללו המצוטטים על-ידי יודעי דבר מטעמם. מספיק עם ההסתה מבית מדרשו של האוצר והכתבים השותים מידיו יש ויכוח לגיטימי ומוטב שלא יעשה מעל דפי העיתונות. לטובת כולנו.