בימים אלה מלאה העיתונות בתיאורים מרתקים על ה- D-Day, יום הפלישה הגדולה בתולדות האנושות של בנות הברית המערביות בחופי נורמנדיה, שהתקיימה ב–6.6.44.
באירוע, המדהים בהיקפו, השתתפו כרבע מיליון חיילים רובם בנחיתה עצמה. המבצע הענק כלל הצנחת עשרות אלפי צנחנים בעורף האויב, ריכוז של מטוסים וכלי שייט בהיקף שטרם נראה כמותו, הנחתת כמות אש ל"ריכוך", העמדות הגרמניות המבוצרות על החוף (שנכשלה), פעילות הסחה, שנועדה להטעות את המודיעין הגרמני המצוין, וכל זאת כדי לגרום להצלחת המבצע.
ההיסטוריה האנושית לא חזתה באירוע בהיקף האמור, מאז ומעולם.
בראיה כוללת ובמבט מושכל, אחרי שבעים שנה, אין ספק שהמבצע הצליח. למרות כישלונות נקודתיים פה ושם (שאצלנו היו מקימים בגינם ועדות חקירה לאין ספור), האמריקנים והבריטים ועמם חיילים מחבר העמים, ניהלו את הקרבות העזים שפרצו לאחר הנחיתה, באומץ ובכישרון רב.
בין בכירי הגנרלים שעמדו בראש הפולשים, היו גנרל ג'ורג' פטון האמריקני, ובראש הצבא הבריטי עמד גנרל ברנרד מונטגומרי (מונטי), שניהם פרימדונות שהסתייעו בלשונם החדה, כדי לריב ללא הרף, אבל הם גם הוכיחו את יכולתם בניהול כוחות גדולים. הם קיבלו את סמכותו של המפקד העליון, גנרל דוויט אייזנהאואר, וביצעו בכישרון רב את המוטל עליהם.
בזכותו של פטון אף עמדו האמריקנים בהתקפת בזק של הגרמנים בחודש דצמבר של אותה שנה על עיירת מפתח בשם בסטון, אותה הדפו בגבורה רבה ובאבדות כבדות מאוד (כ–80.000 הרוגים ופצועים), התקפה זו הייתה אחת מנשימותיה האחרונות של המפלצת הנאצית במערב.
אלא שהבאז הענקי בתקשורת, המלווה את יום השנה ל-D-Day, מהווה הוכחה למשקל העצום שיש למדיה בהערכה שלאחר מעשה, לגבי אירועים היסטוריים שונים. המדיה היא זאת שנתנה למבצע האמור את תהילת הנצח. ומדי שנה מקפידים עורכי העיתונים לפנות מקום ראוי לאירוע שהוא בין החשובים בתולדות האנושות. והנה על מבצע כפול בהיקפו שהשפעתו על מהלך מלחמת העולם השנייה הייתה לא פחות ואולי אף יותר מזה של ה- D-Day - מבצע "בגרטיון" הסובייטי, באותו מועד לערך, אף הוא בחודש יוני (22.6.44) . מעט יודעים ומעט נכתב עליו במערב.
מבצע בגרטיון היה זה ששבר בפועל ממש את עמוד השדרה של הצבא הגרמני. לא מקבילו המערבי. המבצע הונחת על הוורמאכט בדיוק במלאת 3 שנים לפלישת גרמניה הנאצית לבריה"מ. תוצאותיו הצבאיות היו כאלה שכל הישגי הנאצים מפלישתם לבריה"מ, במלחמת העולם השנייה, נמחקו כליל. במהלכו חדר הצבא הסובייטי עמוק לשטח פולין. קבוצת ארמיות מרכז הגרמנית, שהחזיקה בשטח בלארוס, הושמדה כמעט לחלוטין במה שנחשב לתבוסה הגדולה ביותר של הגרמנים.
המבצע, על-פי החלטה אישית של סטלין, נקרא על שמו של פיוטר בגרטיון, מצביא רוסי מהולל, ממוצא גאורגי, שנהרג בקרב בורודינו, בתקופת מלחמות נפוליאון.
קבוצת הארמיות מרכז הגרמנית הייתה אגוז קשה לפיצוח עבור הסובייטים. כוחותיה החזיקו בבלרוס ובתוך כך גם שמרו על איזוריה הצפוניים של אוקראינה.
החל מסוף 1941, הונחתה שורה של מתקפות סובייטיות על הגרמנים, תוך גרימת אבדות כבדות מאוד לכוחות הצבא האדום. אלא שמבצע בגרטיון, הפך את הקערה על פיה. יחד עם מבצעים נוספים שנפתחו מספר שבועות אחריו בצפון-מערב אוקראינה, נתאפשר לצבא הסובייטי להשלים את שחרור כל שטחי ברית המועצות, שנכבשו על-ידי גרמניה הנאצית במהלך מבצע ברברוסה, ואף להתקדם לעומק שטח מזרח פרוסיה ופולין, ולהגיע עד לקו נהר הוויסלה ולפאתי ורשה.
הקרב תואר כהצלחה גדולה של שיטות ההטעיה וההסוואה בהן השתמש הצבא הסובייטי. למרות היקף הכוחות העצום שנטל חלק במתקפה הסובייטית, הצליח הפיקוד הסובייטי להשיג, כמו במערב, הפתעה טקטית מושלמת, ולהטעות את הפיקוד הגרמני ביחס ליעדי מתקפת הקיץ הסובייטית, וכתוצאה מכך השיג עדיפות מכרעת על כוחות האויב בצירי המתקפה העיקריים. המתקפה החלה ב-22 ביוני 1944, בדיוק שלוש שנים לאחר הפלישה הגרמנית לבריה"מ ו – 16 יום לאחר הפלישה במערב.
הסובייטים הטילו למערכה 200 דיוויזיות וכ-6,000 טנקים שהסתייעו בארטילריה כבדה מולם עמדו 34 הדיוויזיות הגרמניות של קבוצת הארמיות מרכז. תוך כחודש הביסו הסובייטים לחלוטין את הכוחות הגרמניים, לגרום להם מאות אלפי אבדות, ולשבות למעלה ממאה אלף איש.
מבצע סובייטי משלים, שגרם לנסיגת הכוחות הגרמניים גם מהשטח שנותר בשליטתם בצפון-מזרח אוקראינה, הביא את הצבא האדום בסוף חודש יולי עד לנהר הוויסלה מדרום לוורשה.
בין שלל הסיבות שמונים מומחים להצלחת המתקפה הסובייטית הייתה דילול חלק מכוחות השריון המובחרים של הוורמאכט מהחזית המזרחית לאזור נורמנדי, כדי להדוף את פלישת בעלות הברית המערביות לצרפת ימים ספורים קודם לכן (6 ביוני 1944). עובדה זו אפשרה לצד הסובייטי להשיג עדיפות מספרית אדירה על הצד הגרמני ביחס של אחד לעשרה בטנקים ואחד לשבעה במטוסים.
כבר בשלבים הראשונים של מבצע בגרטיון. בהשוואה לקרבות אחרים, היה המבצע הצלחה גדולה לסובייטים. אבדות הגרמנים עלו על שלהם פי 4 והם הצליחו לשחרר חלק גדול מהשטח שנכבש על-ידי הנאצים בתוך חודשיים בלבד. היה זה אחד מהקרבות היחידים בין הסובייטים ומעצמות הציר שבו אבידות הגרמנים היו גבוהות יותר.
הוורמאכט שוב לא התאושש מאובדן של כרבע נוסף מאנשיו בחזית המזרחית, שיעור הדומה לזה שאיבד בסטלינגרד, ועוד יותר מהשינוי האסטרטגי שחל במצבו הכולל במזרח: ביתוק הקשר שבין קבוצת ארמיות צפון ודרום, מצב צבאי חדש שהכריח את הגרמנים לסגת במהירות מברית המועצות.
הנה כי כן, חודש יוני לפני שבעים שנה היה חודש ההכרעה בשתי החזיתות, אולם חשיבות המכה שהוכו הגרמנים במזרח עלתה על זו שספגו במערב.
