המדינה שלנו חיה בנס ממש.
כל כך הרבה שונאים מבחוץ. במעשים ובמילים. מתאבדים ומגנים. ואנו בחיל ורעדה שומעים כל גינוי על חייל שמנע זריקת אבן לעברו, על חייל שניסה להגן על עצמו.
מתנצלים ומתנצלים. סליחה שרצינו לחיות.
אבל האמת היא שסכנה לא פחותה נמצאת בתוך הכנסת ממש.
כשבכנסת המגוננת והדואגת לשלום המדינה והתושבים יושבים להם סוסים טרוייאנים ומחבלים בכרמים.
רק במדינה שאינה אוהבת עצמה די על-מנת להגן על עצמה יכול להיות מצב בו משנאיה נמצאים בתוך הרשות המחוקקת. שונאים אשר מלבד מידע רגיש שיכול להגיע אליהם, גם מקבלים משכורת. וכבוד, כמובן.
בתקופה זו בה עם ישראל מתקרב יותר זה לזה ומחזיק אצבעות למשפחות הדאוגות ומנסה לעזור להם לשאת את משא הדאגה הזה, בולטת ביתר שאת נוכחותם וסכנתם של אויבינו מבפנים.
כאילו איננו יודעים מי זאת
חנין זועבי. כאילו לא ידענו על דעותיה והתנהלויותיה. ואפילו היה דיון על הוצאתה מהכנסת .
[קישור]
אבל היא עדיין שם. מה יש לה להתבייש?
[קישור]
אנחנו אלו הצריכים להתבייש. מי שאישר את נוכחותה בכנסת שיתבייש. הרי ידענו.
מה הפלא שבדיון על אסון כבד של חטיפת ילדים (!!) נערים צעירים שנחטפו בדרכם לעוד שבת שגרתית ומחבקת בחיק החם של הבית, תשלחנה לחלל הכנסת אמירות זדוניות על-ידי נציגי האויב בכנסת.
למשל – חנין זועבי. היא אינה חוששת. היא הרי גיבורת תרבות של בני עמה. היא בודאי נישאת שם על כפיים. מי יוכל למנוע זאת ממנה? לא מדינת ישראל המתנצלת הכפייתית.
אז טוב שיש מדינת ישראל שעוזרת לה לבנות עצמה וליחצ"ן הערות מסוכנות לבטחוננו. ככה היא נהנית משני העולמות. בחסות מדינת ישראל. שנתבייש לנו!
אז יש ניסים ואנחנו ממשיכים להתקיים למרות המקלות בגלגלים ויריות השנאה באוויר:
יש לנו את השמאלנים
[קישור]
החופרים בחומות מדיניות החוץ של המדינה ויש לנו את חברי הכנסת הערביים המכים על החומות ומשברים גם את חומות ההגנה הביטחונית מבפנים. ומי יודע מה עוד?
ואנחנו לא מתביישים, כי אין ספק שישראל היא המדינה הנאורה בעולם.
מדינה המאפשרת לאויבים להיות חברים בכנסת.
מדינה המאפשרת לשמאלנים לגנות את ישראל ולהתקרב יותר מידי אל האויב.
מדינת
חופש הביטוי והשיסוי בעצמה.
מדינה נאורה עד הגזמה עד כדי סיכון עצמי.
אז די לנאורות המיותרת הזאת
קדימה לביטחון העצמי המדיני.
חנין זועבי ושות' – החוצה!!
