אולי מוקדם מדי להספיד חוק הספרים ולקוברו קבורת חמור, אולם דבר אחד ברור לחלוטין - חוק הספרים נכשל ביישום מטרתו העיקרית והיא למניעת הורדת מחירי הספר לשפל. איני מתכוון ברשימה זו להיכנס למשמעויותיו הכלכליות של "שבוע הספר". שבוע - שבפועל ולמעשה נמתח לתקופה של עשרה ימים, רשמית - ובמקומות אחרים "חוגגים" אותו, משך חודש ימים, במסגרת מה שקרוי "חודש הספר". הנתונים העובדתיים והמספריים של "שבוע הספר" והתוצאות הקיימות - כרגע - הינן תוצאות חלקיות, המבוססות על תחושות אצבע של מו"ל זה או אחר. מטבע הדברים תוצאות שכאלה אינן תוצאות מדויקות והן קרובות להיות תוצאות מוטות, במידה זו או אחרת.
כשהחלו הלובי הפוליטי-ספרותי במלאכתו, למען חקיקת חוק הספרים, נשמעו קולות רמים נגד מחיריהם הזולים של הכותרים החדשים ובעד היכולת של הסופרים לחיות מפירות יצירותיהם. לא ייתכן - טענו הטוענים - כי חלק הארי ממחירם של הספרים, עובר לכיסם של המו"לים והמפיצים והסופרים משתכרים אל צרור נקוב, ממכירת ספריהם אלה. אחד מראשי הדברים, בהקשר דברים זה, היה הסופר המנוח, יורם קניוק, שזכה לעדנה ספרותית והכרה מחודשת, באחרית ימיו. כמו-כן נטען, כי איש לא יקנה כותרים חדשים של סופרים צעירים, זה בקעו מביצתם, במחיר מלא. יש לעודד היוצרים הצעירים, טענו הטוענים, כאשר עידוד זה יושג באיסור מתן הנחות על ספרים חדשים.
עכשיו, מצויים אנו בלב ליבו של חוק הספרים, שתחולתו חלה עלינו, מזה חודשים מספר. עתה, ניתן לראות ולבחון האם צדקו רואי עתידות במלאכתם ואיסור מתן הנחות על ספרים חדשים, הועיל לסופרים ולמשוררים, צעירים, צעירי צעירים, מוכרים ושועלי ספרות ותיקים, כאחת. בצער רב יכול כותב שורות אלה - כמי הנכנס ויוצא, מעשה של שגרה מחנויות ספרים - לקבוע, כי חוק הספרים לא השיג מטרתו, באשר לקידום סופרים ומשוררים צעירים. יתר על כן. חוק ספרים זה פגע גם בסופרים ומשוררים ותיקים ומוכרים, שרובם אינם מוכרים עוד ספריהם החדשים, כבעבר.
אמרו לי אתם, מי משוגע לקנות ספר חדש, במחיר מלא של 98 שקלים או -89 שקלים, שעה - שעד לאחרונה, זה לא כבר - הורגל הוא לרכוש ארבעה ספרים או שלושה ספרים, במחיר של -.100 שקלים? למה לבזבז 98 שקלים או 89 שקלים לרכישת ספר, שעד, זה לא מכבר, נמכר במחיר הנע בין 25 שקלים ל-33 שקלים? נכון, יש מבצעי מכר על ספרים, אבל מבצעים אלה, הינם בשוליים - בשולי שוליים. ניתן לתת הנחה עד 20% בשבוע הספר בלבד וניתן למכור ספר חדש, יחד עם שני ספרים ישנים, או יות. מחירם של הספרים הישנים זול יותר מהחדשים. אבל שוב אחזור ואשאל, מי קונה - היום - ספר שיצא לאור, לפני שנה או שייצא לאור, לפני שנתיים? האם לא ברור לכל, שרכישת ספר יש בה מיסוד הריגוש והחדשנות? איזה ריגוש וחדשנות יש ברכישת ספר שכיסה אותו האבק, כמו גם עטף וחנק אותו - מזמן - העבר?
נכון, תמיד ימצאו משוגעי ואוהבי ספר, דוגמתי ואחרים שירכשו ספרים - יהיה מחירם אשר יהיה. תמיד יהיו בינינו, אותם אספנים שיעוטו, בשקיקה, על ספר נדיר, זה או אחר ואפילו ירקיע מחירו עד מרומי הרקיע העשירי. אבל כמה כאלה ישנם בינינו? מאות? עשרות? נער יספרם. לפני שבועות מספר נחמץ לבי, כשנשקפו אלי ממסך הטלוויזיה פניו של סופר מוכר, אהוב עלי ביותר, שבא לשפוך שיחו בענייני פוליטיקה ושאר ירקות. מה לו לטפלות הזו, תמהתי, לאחר כשבשולי ראיון נאמר, שלאחרונה הוציא הוא תחת ידיו, ספר חדש. "אתה לא מבין", שח לי ידיד, המצוי - לפני ולפנים - בקהילת ספר שלנו. "בגלל חוק הספרים הוא מכר, עותקים בודדים בלבד, מהספר החדש שלו". נדהמתי, שהרי אין מדובר בדרדק זב חוטם, אלא בצורבא דרבנן ואחד מיקיריה של הקהילה הספרותית, בארץ.
הבעיה אינה, בכל הכבוד הראוי, במחירי הספרים. הבעיה נעוצה בכך שציבור קוראי ורוכשי הספרים הורגל - בידי המו"לים והמפיצים, גם יחד - לרכוש ספרים במחירי רצפה. שום חוק ספרים ושום חוק אחר אחר, לא יסדיר בעיית מחירי הספרים, עד שלא יסדיר השוק מחירי הספרים, בעצמו. אם יורגל קהל רוכשי הספרים לכך, שלא ניתן לרכוש ספר, חדש כישן, במחיר הנע בין 25 שקלים ל-33 שקלים, ניתן יהיה למכור ספרים - ובכמויות, במחירים הנעים בין -40 עד 50 שקלים לספר. אין כל סיבה שמחירו של ספר חדש ינוע בין מחיר של 90 שקלים למחיר של 100 שקלים, סליחה. סליחה. בין מחיר של 89 שקלים למחיר של 98 שקלים. מיצה הנשוא היטב המתמחה שלי, שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. "אם מחירו של ספר יהיה 100 שקלים אפסיק לרכוש ספרים. זהו", סיים אמירתו-קביעתו, זו בפסקנות. מה נוסיף עוד דברים? מה נמשיך כתוב ואין עוד קהל שיקרא?
אשרינו שדברים אלה נקראים - חינם אין כסף...