שוב נראה שההנהגה הישראלית, בין אם מדובר בממשלת שמאל או בממשלת "ימין", חוזרת על אותו דפוס מחשבה והתנהגות המאפיינים אותה מאז ספטמבר השחור 1993, שבו נחתם הסכם הכניעה וההונאה מול הארגון לשחרור פלשתין כולה.
שמעון פרס, האיש המסרב להכיר בשגיאותיו המדממות, חגג אז בוושינגטון את הכניעה המבישה שזיכתה אותו בפרס הנובל, וקיבל שוב השבוע מדליה על פועלו למען "השלום" המאיים על ישראל.
כאז כן גם היום, ההנהגה הישראלית, בין אם מדובר בממשלת שמאל או בממשלת "ימין", מחלקת את האויב למחבלים "טובים", שלהם צריך להעניק מחוות וכבוד, ולמחבלים "רעים", שבהם יש להילחם. אפילו כאשר עבאס כרת ברית גלויה עם אחיו התאום חמאס, אותו פרס מדבר על מחמוד עבאס כעל ידיד ומכשיר את השרץ שממשלתה הרשמית של ישראל מנסה לעתים להוקיע.
והממשלה, זו שהכריזה על מבצע "שובו אחים" בעקבות חטיפת 3 הנערים על-ידי ברית המחבלים "הטובים" ו"הרעים", אלה של עבאס ואלה של חמאס, נלחמת בחמאס בלבד. השותף, של החמאס מצד אחד ושל השמאל הקיצוני מצד שני - האזינו היטב לדברי ההסתה של ח"כ
עמרם מצנע השבוע - מקבל פטור, ממשיך לעופף ברחבי תבל, לרחוץ בניקיון כפיו ולקבל ביקורי התרפסות של ח"כים ו"אנשי רוח" מן השמאל הקיצוני. ממשלת "הימין", השבויה בתפישת אוסלו ומתמסרת לה, החליטה שהאויב הוא רק החמאס ולא בעל בריתו מרמאללה. ולמרות הכל, לשניהם היא ממשיכה לספק חשמל חינם. היהודים הפכו לגובי המיסים ולשואבי המים של אויביהם.
ההנהגה הישראלית, בין אם מדובר בממשלת שמאל או בממשלת "ימין", מדברת גבוהה גבוהה על חופש התפילה והפולחן לבני כל הדתות והעדות. אבל, ההנהגה הישראלית, בין אם מדובר בממשלת שמאל או בממשלת "ימין", שומרת בקפדנות על חופש התפילה והפולחן לבני כל הדתות והעדות, אך חלילה לא ליהודים.
ממשלת ישראל, משטרת ישראל, מערכת המשפט בישראל, הממסד הרבני, והעומדים בראש כל אלה מונעים מיהודים להתפלל בהר-הבית, במקום הקדוש ביותר ליהודים, ונלחמים בנחישות על כך שחופש התפילה יהיה מובטח למוסלמים בלבד, וחלילה לא ליהודים. כשהמחבלים של עבאס-חמאס משתוללים על הר-הבית, שרי המשטרה והמשפטים של ישראל הריבונית (?) סוגרים את ההר ל... תפילת יהודים. מתי ייסגר ההר לעתים לתפילת מוסלמים, כמו ההסדר המתקיים במערת המכפלה בחברון?
המאבק בכיבוש הערבי בארץ צריך להתחיל בהר-הבית ובחופש תפילה לכל, כולל יהודים.
