האירוע הנורא במהלכו נרצחו גיל-עד, נפתלי ואייל ז"ל העלה לדיון נוקב את תפקודם של המוקדים המשטרתיים - מרכזי השליטה (משלטי"ם) כפי שהם נקראים במשטרת-ישראל. חשיפת השיחה המצמררת של גיל-עד למוקד מחוז שומרון ויהודה (ש"י) ומנגד - התפקוד הלקוי של אנשי המוקד, הביאה את המשטרה להקמת צוות בדיקה מקצועי ולנקיטה בצעדים מנהליים נגד שורה של אנשי משטרה ובראשם קצין בכיר ממחוז ש"י. המפכ"ל,
יוחנן דנינו, לא הסתפק בכך ומינה את סגנו בראשות צוות ארצי שיבחן את הדרכים ליישום המלצות הצוות המקצועי.
השיח הציבורי הבא בעיקר לידי ביטוי בתקשורת הוא במרבית המקרים פשטני ונוטה לפרסונליזציה של האירועים - מי אשם, ראשו של מי צריך להיערף? מי הגואל התורן שיכול לתקן את העקוב ולהביאו למישור? וכיוצא באלה עניינים על בסיס אינדיבידואלי. אכן, לגורם האנושי בארגון תפקיד מרכזי ואחריות רבה על ההצלחות ועל הליקויים. עם זאת, לעיתים קרובות הכשל או ההצלחה תלויים לא רק בבעל תפקיד כזה או אחר, אלא גם במבנה הארגוני ובתהליכי העבודה. תהליכי עבודה הם לא רק עניינים מקצועיים שגורמים רבים הנוטלים חלק בשיח הציבורי אינם מתמצאים בהם, אלא הם גם משמימים ואינם מעניינים את תקשורת ההמונים, הרודפת אחרי "צבע" דרמה וסנסציה. אשר-על-כן ראוי להבהיר, ללא בחינת תהליכי העבודה ושינויים ארגוניים ככל הנדרש, עריפת ראשים לא רק שלא תמנע את הכשל הבא - אלא היא תביא לאורך הזמן לנזקים אחרים - שאינם פחות חמורים.
הטרדת המשטרה כעניין שבשגרה
כיום, כל אחד משבעת המחוזות המשטרתיים מפעיל מוקד 100 המקבלים בסך הכול כ-9,2 מיליון שיחות בשנה. כ-2.1 מיליון שיחות מסווגות כ
"אירוע תגובה", היינו שיחה המניעה טיפול משטרתי כלשהו. כ-376 אלף שיחות הם
"שיחות מידע" - היינו "פניות אמיתיות" של אזרחים, אך בעניינים שאינם משטרתיים. לגבי השאר - כ-6 מיליון שיחות! הן שיחות סרק - מקצתן כתוצאה מטעות בחיוג ורובן ככולן כתוצאה מכוונת זדון להטריד את המשטרה. למרבה הצער המשטרה לא פרסמה נתונים כמה מטרידים כאלו נתפסו ומה נעשה איתם. ניתן לשער שמדובר באפס מעשה.
המוקדים המשטרתיים כורעים תחת העומס. תקן כוח האדם אינו מספיק לאיוש מלא לאורך כל שעות היממה והשנה. מפקדי המשטרה מצאו פתרון באיוש חלק מהעמדות בשוטרים חיילים בשרות חובה (שח"ם) ואף במתנדבים. מדובר בתפקיד שאינו נחשב בארגון לתפקיד יוקרתי במיוחד. עד לפני שנים אחדות נשלחו לעבוד במוקד גם שוטרים אלימים - לתקופת "התרגעות", שוטרים נרפים - שם על-פי תפיסת מפקדיהם יזיקו פחות, או שוטרים עם מגבלות רפואיות כאלו ואחרות. כך או כך העבודה במוקד לא נתפסה כמקום לעשות בו קריירה או כתפקיד מקצועי ייחודי. ככלות הכול כמעט כל אחד יכול לענות לטלפון, ומי באמת רוצה לעבוד בעבודה כזו לאורך שנים?
בישראל פועלים כמה מוקדי חרום ושירות חיוני לציבור בנוסף למוקד ה- 100 המשטרתי. 101 - מוקד מגן דוד אדום (מד"א). 102 - מוקד כיבוי האש וההצלה (כב"א). 103 - מוקד חברת החשמל. 104 - מוקד פיקוד העורף. 106 - המוקדים ברשויות המקומיות. חלק מהשיחות האמיתיות הנכנסות למוקד המשטרתי - בין אם אלו שיחות מידע או אירועי תגובה - הן שיחות הנוגעות לארגונים האחרים - בעיקר למד"א ולכב"א, והם - לפי העניין - מקבלים שיחות הנוגעות למשטרת ישראל ולגורמים אחרים - בעיקר לרשויות המקומיות ולחברת חשמל. בעת חרום כמובן, כולם משיקים לכולם ובכלל זה פיקוד העורף. כך שבסופו של בר בשגרה היום יומית ובעת חרום, כל המוקדים האלו עוסקים באירועים משותפים רבים.
בעולם הגדול, זה שאנו האור שלו, מוקדי החרום הם אחודים. עניין של יעילות במענה, חסכון בתשתיות ובתקורות, ופחות אגו ארגוני הרוצה לשמר נכסים תקציביים וסמכויות. אלו כמובן תפיסות שאינן מתיישבות בדרך כלל עם הגנום הישראלי - האור לגויים. יעילות? חסכון? קודם כל ישמרו את הכוח הארגוני ואחר כך יתפנו ליעילות ולחסכון.
הקמת מוקד אחוד לכלל הגופים
הצוות הבכיר בראשות סגן המפכ"ל יעשה את עבודתו נאמנה - אבל אין בכוחה של משטרת ישראל לחולל את השינוי המהותי והאמיתי שיביא לתיקון המצב ולמניעת הישנותם של מקרים כאלו. נדרשת החלטת ממשלה ואולי אף תיקוני חקיקה בכדי להניע את כל הגורמים להפעלת מוקד אחוד. החיסכון באיחוד המוקדים יביא לכך שלא יהיה צורך באיוש העמדות במתנדבים ובשוטרי שח"ם. ניתן יהיה לקצר את משך המשמרות ולהוסיף תוספת ייחודית למשכורתם של אנשי המוקד, כך יהפוך התפקיד לאטרקטיבי ונחשק. השילוב בין כל הגורמים יכניס לתפקיד תכנים מקצועיים כך שתפקיד המוקדן ייתפס גם כתפקיד מקצועי ולא רק תפקיד לתורנות. במצב שכזה נקבל במוקד האחוד מוקדנים מנוסים, ותיקים, אחראיים ובעלי מוטיבציה.
ומשפט אחרון על מיליוני שיחות הסרק שמרביתן הן מעשה זדוני שהינו פלילי לכל דבר ועניין. יוטל על כל מחוז לתפוס כל חודש מטריד אחד ולהביאו לדין. 7 מחוזות כפול 12 חודשים, היינו כ-70 מטרידים בשנה שייתפסו ויועמדו לדין - יביאו ככל הנראה להרתעה אפקטיבית עד כדי כך שכמות שיחות הסרק בשנה תרדנה מכ-6 מיליון בשנה לכמה רבבות בלבד.
