אירוע החטיפה ותוצאותיו הנוראיות שוב חשף את הבלבול, האלתור והתגובות הבלתי מושכלות של קברניטי המדינה. נכון, זו קביעה קשה, אפילו מקוממת, אך אין מנוס אלא להתריע בפעם המי יודע כמה שהתנהלות מסוג זה מסוכנת מאוד. בעיתוי צפוי לחלוטין, החל שוב הריטואל של ירי בלתי פוסק על יישובי הדרום ומדינת ישראל נגררת, מגיבה מהר ללא חשיבה מעמיקה, בתהליך קבלת החלטות פגום ובלתי יעיל. אין כאן הכוונה להשחיר את פניה של הנהגת ישראל הנוכחית כי, למען היושר האינטלקטואלי, אין זו נחלת ממשלה זו בלבד אלא של ממשלות רבות בעבר. הבעיה הכאובה היא שאין בישראל מנהיגות המסוגלת להראות דרך, להוביל ולהכריע.
פועלים ללא תוכנית ברורה
לדאבון הלב, למרות כל ההצהרות של המנהיגים שיש לפעול לפי השכל הישר ולא לפי תחושות בטן, בפועל, תחושות הבטן גוברות על השכל. קיימת סבירות גבוהה שגורמי הביטחון השונים לא צפו התפתחות כה קשה של חטיפה ורצח ולא לקחו בחשבון שהנהגת עזה עלולה שוב לאפשר/ליזום ירי על יישובי ישראל. אין וודאות שתוכניות מגירה המתינו לניעור האבק מעליהן. כפי שראינו באירוע החטיפה, לא ממש הייתה תוכנית סדורה, מתואמת וברורה. גם לגבי הירי מרצועת עזה אין זה ברור לחלוטין מה בדיוק תוכניתה של ישראל הפסקת הריטואל הבלתי נסבל זה. ברם, זהו אחד ההיבטים ממכלול רחב יותר הזקוק לטיפול שורש.
אירועי החטיפה חשפו, עד עתה, מערכות חיוניות שפשוט קרסו באחת או, לחלופין, מערכות המונעות מכוח האינרציה ותו לא. אין טעם לחזור ולדבר על הקלטת המפורסמת המצמררת המתעדת את רגעי החטיפה והאימה. מה שחייב להדאיג מאוד את אזרחי ישראל זו העובדה שהשר הממונה על המשטרה וכן שרים אחרים, ייתכן שגם ראש הממשלה, קיבלו קלטת "מבושלת", ככל הנראה. אין מעשה יותר מסוכן לאזרחים מאשר שקרים, לכאורה, של הדרגים המקצועיים המזינים את הקברניטים.
כל מי שזוכר את פרשת קו 300 יודע מה גדולה ועצומה הייתה התרמית שניסו אנשי שב"כ מסוימים לבצע. סיפור הקלטת, אם יתברר שהייתה יד מכוונת שניסתה להוליך שולל את הממשלה, כי אז המרחק בין פרשת קו 300 לפרשה הנוכחית איננו רחוק כלל. לכן, שומה על הממונים לערוך חקירה מהירה, יסודית וללא משוא פנים כדי למגר את התופעה הבזויה הזו. טעויות יכולות לקרות. שקרים והולכת שולל במערכת ביטחונית הם אסון.
סברה: הירי מעזה נועד להסחת הדעת
אני מבקש להעלות סברה לפיה ייתכן שהירי מרצועת עזה על יישובי ישראל תוך כדי הפעילות של כוחות הביטחון לאיתור החטופים והחוטפים, ייתכן שנועדה להסיח את הדעת של צה"ל והשב"כ, לפצל כוחות ולמשוך תשומת לב כדי להקל על החוטפים להימלט. גם אם הנחה זו מוטעית וימים יגידו זאת בוודאות יותר קרובה, הרי הטיפול בירי לוקה בחסר. יש למדינת ישראל יכולת מצוינת לטפל היטב במה שקורה בעזה כדי לגרום להרתעה לתקופה ארוכה. עם זאת, יש לומר לאזרחי ישראל שאין כל אפשרות למנוע לחלוטין, אחת ולתמיד, ירי על יישובי ישראל. לצערנו הרב, החוויה הזו של חיים בצל טילים היא חלק מן המציאות המורכבת מזה שנים רבות. אני ומשפחתי חיינו חווינו אין ספור טילים חיים בתוך מקלטים או חדרי ביטחון. ילדינו נולדו אל תוך המציאות הזו. מי שחולם שניתן בכה אחת לסיים את ירי הטילים משלה את עצמו או משקר במצח נחושה.
צה"ל מסוגל לגבות מחיר שחמאס והארגונים האחרים לא יוכלו לעמוד בו. רק כשמרבית האוכלוסייה בעזה תאלץ את ההנהגה להפסיק את הירי בגלל המחיר שהיא משלמת, רק אז ישנו סיכוי גבוה לתקופות רגיעה ארוכות מאוד. איך יוצרים זאת? על-ידי פגיעה אנושה בתשתיות האזרחיות המהוות בסיס לקיום. המגוון עצום ואין טעם לפרט כי בצה"ל יודעים היטב למה הכוונה. כשעשרות ומאות אלפי תושבי עזה יצאו לרחובות משום הפגיעה הקשה באורח החיים התקין שלהם, רק אז ישנו סיכוי לרגיעה.
וישנו עוד אלמנט שאסור להתעלם ממנו: פעולות צבאיות בלבד לא יביאו לשקט. העניינים יסוכמו סביב שולחן הדיונים. ישנה הזדמנות מצוינת לשבור את האחדות הפלשתינית בגלל האינטרסים הסותרים בתוך ההנהגה. פעילות מדינית המשתלבת עם פעילות צבאית נחושה עשויה בהחלטת להועיל מאוד. אסור לממשלת ישראל להסכים לדרישות הבית היהודי ולאלה המזוהים עמה כי הצעותיהם יביאו רק יותר קורבנות, יותר לחץ על ישראל, והמטרות הריאליות לא תושגנה.
לדאבון הלב, התחושה היא שממשלת ישראל אבדה כיוון ושליטה. הגיעה העת ליוזמה ולא להיגררות אחר האירועים.
