הטור הזה מתחיל ממקום אחר. עלה בדעתי, מידי פעם, לסיים את הטור שלי בהתייחסות קצרה בעניין פרשת השבוע. יש מאמרים, עלונים ורבנים שיעשו זאת טוב ממני, אבל מידי פעם להאיר עוד נקודה זה לא יזיק.
הטור הזה התחיל בעצם בסופו של הטור, כלומר בעניין פרשת השבוע. רצף החדשות שינה את הדברים, וכמו עם שלם, אני נשטף אל תוך החדשות העצובות. זה התחיל בהודעה שנשלחה אליי בוואטסאפ. הרבה דברים נשלחים אלינו בוואטסאפ, ולא תמיד ידוע מי הראשון שכתב אותם, ולכאורה אמור לקחת אחריות על הדברים. החדשות מתגלגלות והשמועות רצות. ככה למדתי אודות החטיפה, וככה גם סיפרו בהודעות מיד לאחר החטיפה ש"במבצע מזהיר שוחררו הנערים החטופים".
מסתבר שמה שלא ידעו כאן עדיין, כבר שודר באל-ג'זירה. ככה כבר נתבשרו המשפחות השכולות.
לכן, כששלחו לי את ההודעה בדבר מותם בשעות הצהרים המאוחרות של יום שני, לא ידעתי איך להתייחס להודעה הזו. וכמו עם שלם גם אני הצטרפתי לברכות ולתפילות לשחרורם גם כאשר הסימנים הראו אחרת.
אבל בניגוד לפעמים הקודמות, לצערנו ההודעה הזו הייתה נכונה. העדפתי לא לצפות בשידורים הארוכים על-אודות הנערים הללו. עדיין חקוקה בראשי התמונה שראיתי לפני כמעט שלושים שנה. זו הייתה תמונתו של סעדון או סספורטס ז"ל שנחטף ונרצח. אני זוכר את התמונה שפורסמה אז כשהוא נמצא כפות. מראות כאלו לא עושים לי טוב ואני מעדיף לא לצפות בזה.
ואז השמיעו את ההקלטה האחרונה, ותמונות של הגופות רצות ואני לא מבין מי צילם את זה? אנשים שאמורים להיות הכי רגישים מצלמים ושולחים.
מותם הטראגי של הילדים האלו מעלה בי שאלות נוקבות וקשות, זאת מבלי שחלילה אני רוצה להפחית מחומרת רציחתם. משטף הדברים, לא ברור שמדובר בארגון מוסדר שפעל לחטיפתם ורציחתם, אלא כפעילות עצמאית שהסתבכה. האם מה שחסר לנו עכשיו זה לפתוח חזית ומלחמה שאולי תגבה מאיתנו מחיר כבד? האם היחס של התקשורת, של זרועות הביטחון ושלנו, היה דומה אם הילדים הללו היו נורים או נרצחים בפיגוע ירי ולא היו נחטפים? למה עצרנו כולנו את נשימתנו למשמע החטיפה, ולא עצרנו את נשימתנו באותה מידה, כששמענו על משפחה שנורתה או נרצחה בשנתה?
וכבר העלו לפניי, האם הם היו "סתם" נורים בעומדם בתחנה, האם גם אז היינו מאשימים אותם בחוסר זהירות על הנסיעות בטרמפים שלהם?
אדם חף מפשע מסתובב ברחוב ונהרג בגלל סכסוך כנופיות פשע, האם ראש הממשלה היה מכנס את הקבינט הביטחוני בדחיפות, ומבקש מהם רשימת יעדים לחיסול? האם ראש הממשלה היה עוצר את הפעילות הביטחונית של המשטרה, צה"ל והשב"כ ומבקש מהם פתרונות מיידיים לחיסול העבריינות, משפחות הפשע והפשע המאורגן?
למה אין שום התייחסות של ראש המשלה לבעיות קריטיות כאלו, ורק במקרים של טרור הוא נזעק להגיע ולדפוק על השולחן? להגיע לשטח, לפתוח מפות ולהצטלם עם חיילים זה נראה טוב, אבל מה עם הבעיות האחרות שלנו? האם אנחנו כחברה קהינו? החלטנו להבדיל בין מוות למוות, בין דם לדם?
האם קסמים שנופלים בשטח פתוח הם לא אותם קסמים שנופלים בתוך אזורי מגורים? האם רצח על-רקע לאומני, שונה מרצח על-רקע פלילי?
אני שואל את זה ומצטער לדעת שהתשובות לשאלות הללו הן- כן.
