יש משפטים שאסור היום בתכלית האיסור להעלות על דל השפתיים. למשל שצריך להרוג מחבלים! להגיד דבר כזה מיד דינך לקלבוש, כפי שעלה בגורל החיילים שכתבו זאת לפני ימים מספר.
המשפט האלמוותי שאמר בזמנו
אריאל שרון בדרכו להשמדת גוש קטיף שהיה: מה שרואים מפה לא רואים משם", מאוד מוכיח את עצמו. עובדה שהחמס ובכלל הערבים באשר הם רואים לעצמם חובה קדושה מהצד שלהם לרצוח ולטבוח בכל יהודי שנופל לידיהם והנה מהצד שלנו, הכל נראה לגמרי אחרת. ישראל רואה למשל שאין לחמס כל עניין בהסלמה, או בהחרפת המצב בינינו לבינם...
גם כל המומחים לענייני ביטחון שחוכמתם הגדולה התגלתה לנו כבר לפני עשרים שנה, טוענים זאת. וכמובן התקשורת וכל מי שנולד עם בטן למעלה וראש למטה, והוא כרגיל חושב רק ממה שלמעלה...
לכן גם אפשר להבין את ההוראות שלהם: להגיב מהבטן ולא מהראש, לא להתלהם, להתנהג יפה ובריסון, לספור עד עשר, להכיל ולהכיל עוד ועוד עצות. ישחקו הנערים לפנינו. תנו לנערים בעזה ולערביי ישראל קצת להתפרק! אז הם ירו קצת, ישחטו קצת, ינוחו קצת.
גם דובר צה"ל אמר: "שקט יענה בשקט" והרמטכל שיבח את הממשלה על הריסון, מה יש, שלושה נערים ופה ושם מעט נרצחים כמו יה יה עופר בבקעת הירדן וסנ"צ ברוך מזרחי בדרך לסדר פסח, אפשר לעבור לסדר היום, כבר ידענו כמויות יותר גדולות...
בכלל מי אומר שהם מעוניינים בהסלמה, כולה בקטנה. קצת לפרוק כעסים, לשחרר לחץ, נוסע לו נהג מונית לתומו במגדל העמק אולי היה מרוגז אותו יום ופתאום נכנסת לה שלי דדון למונית שלו והוא הרגיש צורך עז להתפרק ולכן שחט אותה באכזריות תמיד בריא לחפש תחליפים לתרופות, והנה זה בהחלט יכול לשמש תחליף לפרוזק שיש לו מן הסתם תופעות לוואי וכו', לכן גם ירושלים נראית כמו שדה קרב, זה לא היה הסלמה רק עצבנות מהחום וכו, לכן עלו ערביי ישראל על התחנות, המסילות, המצלמות והנזקים במאות מיליונים, הצד שלא רואה מפה, במילא ישלם, כרגיל.
הם יודעים שישראל יכולה לקבור יהודים, לספוג עשרות קאסמים ביום ולהרגיע את עצמה שאין להם בעצם כל עניין להסלים את המצב, לישראל יש הלא ניסיון בעניין שנמשך שנים.
כנראה שהבטן הדריכה כל השנים את ראשי השב"כ והמומחים למיניהם שאמרו בידענות לפני עסקת שליט שהרוצחים המשוחררים לא יחזרו על מעשיהם, כעת הם ילכו ויעשו לביתם. מי רוצה לחזור לבית כלא כזה שמגיש לאסירים אוכל ממסעדות? שמאפשר ללמוד באוניברסיטה, לצפות בסרטים, לקבל טיפולי שיניים...
לפעמים נדמה שנושבת מן רוח כזו של תחרות, בצד שלנו, נניח מי מגנה יותר, עוד לפני שיודעים אפילו מה בדיוק קרה ואם זה נכון, ומי נגד מי, כבר רצים הגינויים. גינה - לי הוא המשפט החביב על הרבה לא חביבים...
מלים כמו: אובדן ריבונות כאשר מפקד משטרה בירושלים מבקש לא לצאת בערב לבד אלא בזוגות... אינן נשמעות, גם לא חוסר משילות, ולא התפרקות מערכתית של מדינת ישראל, ולא נשאלת שאלה פשוטה מה משיגים כאשר מתאפקים? ואם נתאפק היום האם לא יבוא עימות מחר, בעוד שנה? ומה עם הכשלון המודיעיני בעניין רצח שלושת הנערים, והכשלון הטקטי, אנשים נחטפו וזה לא עלה בשום רדאר...
ואיך תתמודד מדינת ישראל עם דאע"ש למשל, שהיעד הבא שלה לאחר קריסת סוריה ועירק הוא הממלכה ההאשמית? הגבולות בין סוריה לבנון עירק וירדן הולכים ונמחקים תחת "המדינה האיסלאמית של עירק והלבנט". יש להם תומכים רבים בירדן והם קראו לחיילים בצבא ירדן ולמנגנוני הביטחון להצטרף אליהם ואיימו כי מי שלא יעשה כן - יושמד. מדינות חזקות מירדן קרסו, כך שצריך להתכונן מפני טרור, אמצעי לחימה, סלפים שעלולים לצוץ על הגבול שלנו עם ירדן ועם כל הסכנות הקיומיות. חיסול החמס ברצועת עזה הוא התחלה טובה ויד קשה עם ערביי ישראל. מישהו עוד זוכר שהמלחמה פה היא על הקיום?
