נבזות לשמה הדורשת תגובה מיידית

כאילו אין די לנו באזעקות הטורדניות, במספר הנופלים הכבד ובמתח האופף אותנו בימי מלחמה, לכל דבר ועניין שהוא אלה, עד כי נוספו עכשיו למכלול הטרדות גם ה"חוכמולוגים". כוונת הדברים הינה לאלה המסתתרים מאחורי האנונימיות, הבלתי מבורכת, שמעניקים להם האינטרנט ורשתות חברתיות, דוגמת הוואטסאפ - ומפיצים בדיות, אודות נפילות, לכאורה, בקרב של חיילי צה"ל. פסיקת בית המשפט העליון מונעת חשיפת אלמוניותם של משתמשי האינטרנט, - וככל הנראה גם משתמשי ווטאסאפ - אם כי אין פסיקה דווקנית וישירה, באשר למשתמשי וואטסאפ, עדיין. בפסיקה זו צויין - פעם אחר פעם - כי זה עניין למחוקק לענות בו וכל עוד לא ישונה החוק בעניין, לא ייעשה בית המשפט העליון מלאכתו של המחוקק, במקומו ועבורו ויחשוף זהות משתמשי האינטרנט. אתמול, משעות הבוקר המוקדמות, הופצה במכלול הרשתות החברתיות רשימה עם שמות ה"הרוגים" מהפעולה הצבאית בסג'עיה ובה נכללו שמותיהם של שמונת חללי חיילי גולני. העז מן שהעז, או העזה מי שהעזה, או העזו מי שהעזו, לכלול ברשימה חללים זו, גם שמו של סמל מחלקה באחד מגדודי חטיבת גולני, תושב היישוב ניצן, במועצה האיזורית חוף אשקלון. חייל זה לא נהרג בתקרית זו והוא חי - השבח לאל - בינינו, שלם ובריא. כתבת הארץ, שירלי סיידלר, מדווחת הבוקר, כי בעקבות הכללת שמו של אותו סמל מחלקה, ברשימת החללים, הופצה השמועה על דבר "מותו" ברחבי היישוב, כאשר תושבי היישוב ובני משפחה יצרו קשר לבירורה של שמועה זו, עם אביו, שלא ידע - דבר וחצי דבר - אודות הרשימה שפורסמה בוואטסאפ. משנקפו השעות ונציגי קצין העיר לא הגיעו לביתו של החייל "המת", התעורר חשד כי מדובר בשמועת שווא. בירורים שערכו תושבי היישוב ניצן שבמועצה האיזורית חוף אשקלון - שיצרו קשר עם קצין העיר - העלו, כי מדובר, בשמועת שווא. ברשימה שהופצה נכללו גם שמות של הרוגים אמיתיים מהקרב בשג'עיה, כאשר חלק מן ההורים השכולים "זכו" לקבל הודעה על מות יקירם, מכלי שני וכלי שלישי, כנהוג בתקופת מלחמה, בה "רב סרן שמועתי", עובד שעות נוספות. כך נמנע ריכוך הלם ההודעה הראשונית, כאשר נציג צה"ל, בא לבית ההורים השכולים, עם פסביכולוג, רופא או ל איש מקצוע אחר, כדי למנוע התמוטטות ההורים השכולים, עם קבלת הבשורה המרה. ישראל הינה מדינה קטנה ואינטימית, בה הכל מכירים את הכל. אם לא מהלימודים בבית-הספר, אזי מתנועת הנוער ואם לא מתנועת הנוער, אזי מהצבא ואם לא מהצבא, אזי מהאוניברסיטה וכן הלאה והלאה. האינטימיות המבורכת הזו יכולה להפוך, לקללה של ממש, שעה שאנשים בלתי אחראים בעלי <, מנצלים אותה, שלא בצורה ראויה והגונה.

גם אם מונעת פסיקת בית משפט העליון, חשיפת שמותיהם של משתמשי הרשתות החברתיות, כדי לנקוט נגדם הליכים אזרחיים, עדיין הקוד הפלילי החל בישראל, קרי, חוק העונשין, תשל"ז-1977, מכיל בתוכו ובקרבו, הוראות חוק פליליות רבות, שניתן להחילם על מי העושים שימוש לרעה ברשתות החברתיות.

דווקא בימים אלה, ימי מלחמה, מן הראוי כי מי האחראים על אכיפת החוק במדינת ישראל, קרי משטרת-ישראל ויחידת פשעי המחשב שלה, יגלו יוזמה, יאתרו מפיצי בדותות זוועה אלה, ברשתות החברות ויביאו להגשת כתבי-אישום מהירים נגדם. חוק שאינו נאכף, הינו - בפועל ולמעשה - חוק מת. חוק מת מביא בעקבותיו פריעת חוק נוספת. חוקים לא נועדו לשכון, בטח ושאנן, בתוככי ספרי החוק, אלא הם נועדו להגן על החברה שחוקקה אותם, באמצעות בית-הנבחרים שלה.

הגיע הזמן, כי כל אותם פושעי מחשבים, הרואים עצמם "חוכמולוגים", בעיני עצמם בלבד, הפטורים מאימתו ומאכיפתו של הדין כלפיהם ידעו - ויפה, שעה אחת קודם - כי הפצת בדותות ושקים ברשתות החברות - ובייחוד בתקופת מלחמה - על חשבון בריאותם ועצביהם המרוטים של קרבנות הפצת שמועות זדון אלה, הינה עבירה פלילית, לכל דבר ועניין שהוא. הגיע הזמן כי משטרת ישראל, תתנער - בכל הכבוד הראוי - מרבצה ואנשי יחידת המחשב שלה, יתחילו בפעילות מהירות לקטיעת גל עכור זה, המעכיר חיינו בתקופת ימי מלחמה אלה.