דומני שכבר הרבה זמן לא ראינו מצעד כזה של "עצות לא חכמות" הניתנות למקבלי ההחלטות שלנו. לדעתי לא רצוי לתת עצות כאשר לנותן העצה אין שום אחריות לתוצאות עצתו, אם כי איני יכול לפסול עצות חכמות המגובות בידע, בניסיון חיים ובהכרות טובה עם האוביקט והנושא שלגביו נתנה העצה. במקרים כאלו מקבלי ההחלטות עשויים לבוא לבעל העצה ולהגיד לו: "קדימה, פרט את הצעתך, שב עם העושים במלאכה ונראה אם יש בה ממש". אבל, מה קורה כאשר ההצעה היא טיפשית על פניה? נוגדת את המציאות, את השכל הישר ואינה מעשית כלל וכלל?
ידוע בהקשר לכך הסיפור על האדמירליות הבריטית שבמלחמת העולם הראשונה לא מצאה פתרון מתאים לאיום הצוללות הגרמניות באוקיאנוס האטלנטי, שעשו שמות בשיירות ההספקה לאי הבריטי. בצר לה היא פנתה לציבור הרחב שיבוא וייתן לה עצות. הגיע גם פרופסור מכובד מאוניברסיטת אוקספורד, ידען בעל שם עולמי. "יש לי עצה בלתי רגילה שתביא להשמדת הצוללות הגרמניות", הוא הדהים את חברי הוועדה של האדמירליות. "באזור שבו צריכים להימצא הצוללות התוקפות, יש ליצור וואקום שיסיט את המים ויחשוף לעיני כול את הצוללות הגרמניות, ואז ניתן יהיה להשמידן בקלי קלות". חברי הוועדה פערו פיהם בתימהון ולא יכלו להוציא מילה מפיהם, עד שיו"ר הוועדה התעשת ושאל את הפרופסור המכובד: "אדוני, אבל איך עושים את זה?". הפרופסור הביט בו במבט מלא בוז: "זאת כבר הבעיה שלכם. אני נתתי לכם את הרעיון".
להלן שתי דוגמאות להצעות דומות, שבעיני הן הצעות לא חכמות, אם כי יהיו כאלו שיחשבו שדווקא יש בהן מן התבונה. כל אחד והבנתו את המציאות.
הדוגמה הראשונה היא מהיום (23.7.14) - הפרשן של
ידיעות אחרונות,
נחום ברנע מעלה רעיון שלדבריו הקבינט עשוי לגלות בו עניין. אני מביא את עקרי הרעיון כפי שמופיעים בעמוד הראשון של העיתון:
"תוך יומיים-שלושה כשצה"ל ישלים את העבודה על המנהרות, יודיעו נתניהו ויעלון שהסתיים מבצע צוק איתן ומתחיל מבצע חדש .מעכשיו לוקחת ישראל את היוזמה: היא מוציאה את כוחות הקרקע, אבל אם החמאס ימשיך לשגר רקטות היא תמשיך ותחריף את ההפצצות. ברצותה, תחזיר כוחות יבשה לעזה. המבצע החדש ייקרא "סלע קשוח" (באנגלית "הארד רוק" כפי שמופיע במאמר המלא ). היתרון המיידי הוא שההיגררות אחר החמאס נפסקת. היתרון השני הוא שישראל שומרת לעצמה חופש פעולה צבאי (במאמר המלא מוסבר שחופש זה יושג בכך שלא יהיה שום הסדר עם החמאס וישראל תתבסס כל הזמן על ההרתעה ).
האמת, שכאשר אתה קורא את האמור על הוצאת כוחות הקרקע, והכנסת כוחות קרקע, ושוב הוצאה, נדמה לך שמדובר במשחקי כתיבה במקלדת: מוחקים שורה, מעבירים שורה למקום אחר, מעלים ומורידים מילים, ותוך כך משנים את הכותרת: לא צוק איתן אלא סלע קשה. מישהו אחר ישווה את זה להזזת כלי שחמט על הלוח בואו נניח לזה ונעלה שאלות תם:
- מה הסבירות שהחמאס ימשיך לירות אחרי שיראה את צה"ל הגדול "בורח" (כן רק כך יראה זאת כל העולם השונא אותנו, ובעיקר גורמי האיסלאם הרדיקאלי )? תשובתי: סבירות ודאית
- מה הסבירות שהחמאס יזנב בחיילים שלנו החוזרים לישראל (לזכור: על-פי ההצעה אין שום הסדר, שום הפסקת אש )? תשובתי:סבירות ודאית.
- מה פירושו ש"ישראל תחריף את ההפצצות"? עכשיו מחריפים כל יום! האם הכוונה שיתחילו לפגוע במוסדות ציבור כולל בתי חולים ובתי ספר ומתקני מים?
- מה פתאום יש לנו יתרון מיידי "שההיגררות אחר החמאס נפסקת"? הלא כל מהותה של ההצעה היא שאם החמאס ימשיך לירות אזי שוב נכניס כוחות יבשה ונחריף ההפצצות. כלומר, החמאס יגדור אותנו כל הזמן.
- מה הן ההשלכות של העצה הזאת על אבו מאזן, על תושבי יהודה ושומרון, על תושבי דרום המדינה, על הדימוי של ישראל, ועל עוד הרבה גורמים?
כי מה שההצעה הזאת אומרת, בעברית פשוטה היא זאת: תנו לחמאס לנצח, בואו נברח בטרם פגענו קשות ביכולות שלו, ובואו וניכנס למלחמת התשה בלתי פוסקת עם החמאס. דבר אחד יפה יש בהצעה: שם חדש למלחמת ההתשה: "סלע קשה".
דוגמה קצרה נוספת לעצה שניתנת במאמר ב
מעריב (20.7.14) על-ידי ד"ר חיים אסא. איש רציני, אסטרטג. יש לו הצעה איך לגמור את המשבר הנוכחי היוצר דווקא הזדמנות, וכך הוא מציע:
" ההזדמנות טמונה ביכולת של ארה"ב ורוסיה, יחד עם מצרים וקטר (ספקית הכסף לחמאס ) לכנס ועידה בינלאומית שתביא להסדר בין ישראל וממשלת אבו מאזן, שכוללת גם את החמאס. זאת הגדרה של הכרעה, ואין אחרת".
זוכרים את העצה של הפרופסור מאוקספורד? אז איך יכנסו ועידה של האריה, הצבי, השועל והתרנגול, ובדיוק לאיזה הסדר יגיעו החיות הללו? "זאת הבעיה שלכם" כפי שהשיב אותו פרופסור.
וחייב אני לסיום להדגיש: אין לי צל של ספק כי ההצעות הנ"ל ניתנו ע"י בעליהן מתוך אמונה ורצון לסייע למדינת ישראל לפי הבנתם.
