א. מי יִבנה?
יללות שדרים ופרשנים ליוו את מקהלת הבדווים, שקבלו על שהמדינה לא מיגנה את בתיהם, שבנו על אדמה לא להם. פרטיטורה נכונה לקראת דיון בבג"ץ (כמובן, בסיוע עוכרי ישראל) על דרישתם.
ואני שואל בתימהון - מי יבנה מיגון? מי בנה לי ממ"ד? ומי בנה לשכניי?
נכון זה יקר, אז מה?!
ודרך אגב, שבוע לפני שנפלה רקטה של חמאס בכפר הלא חוקי (שמשום מה המדינה אינה מזדרזת להורסו - כפי שהיא עושה לבתי יהודים) ליד ערוער, הייתה שם הפגנה למען חמאס, ונאספו כספים רבים כדי לתמוך בו.
ודרך אגב, עם קצת מאמץ יכלו הבדווים לחפור ליד בתיהם שוחות, שייגנו עליהם לא רע מהרקטות של אהוביהם.
ב. מנהרות
למדינת ישראל, כמדינה היחידה בעולם שמממנת טרור נגדה, יש בעיה: כל מנהרה, שנבנתה בכספו של משלם המיסים הישראלי, ונהרסה בעמל רב ובסכנת נפשות ב"צוק איתן", תיבנה, כנראה, מחדש בכסף רב, שמכשלת ישראל תעביר לחמא״ס - עד המבצע הבא וחוזר חלילה.
איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים, ששוטי אוסלו בזדונם הכניסו אותנו לתוכו?
צריכה הבנה, שאין מדינה בעולם, שתומכת בטרור נגדה - גם לא בסיוע
הומניטרי. אין דבר כזה בעולם, ודמי נקיים מקרבנו על ראש מקבלי ההחלטות.
ג. שאלות פתוחות
למה טרם הושמדו בתי הפאר של ראשי חמאס? הרי כביכול אנחנו יודעים הכל, ושולטים בתצפית ובהאזנה לכל רחש ולכל זיע בעזה.
למה הם ממשיכים לנסוע במכוניות פאר, שאינן מתפוצצות?
למה ראשיהם מסיירים בשלווה ברחבי העולם מבלי לירוא מאתנו? אולי נשברה ידנו הארוכה על-ידי גורמים בקרבנו.
כל העולם ואשתו למדו כבר מזמן שהפרדת הטרוריסטים לארגון מדיני ולארגון צבאי הנה בדותה, שהמציאו הטרוריסטים וסייעניהם, כדי לרמות את התמימים ואת הרוצים שירמו אותם. בספרד, בבריטניה ובמקומות אחרים הוצאו ״הארגונים המדיניים״ של הטרור אל מחוץ לחוק, או הוגבלו.
ד. משוגע (1)
לד״ר מוטי שפר יש כמה הישגים, הרשומים בנבכי ספרי הביטחון, ופרס ביטחון ישראל. לכן, כשהצטרף שפר למבקרי ״כיפת ברזל", לא יכלה מערכת הביטחון להגיד, שהוא מבלבל במוח. אז אמרו, שהוא מתוסכל ויצא מדעתו.
אולי...
וזה מזכיר לי את ימיי ביחסי הציבור של המעשייה האוורירית, שקיבלה את הכינוי כיוון שאנשיה המציאו חדשים לבקרים סיפורי מעשיות על הצלחותיה. בעצם, כיום אני יודע, שזה מאפיין את כל התעשיות הביטחוניות בעולם ללא הבדל דת, לאום, מין וגזע וגם את משרדי ההגנה בעולם.
כדי שפרויקט יאושר, הוא צריך להצליח בניסויים, שאותם מתכננים אנשיו (לפעמים עם בקרה מסוימת). למשל, את גשר הגלילים ניסו בתנאים דמיוניים, שהבטיחו את הצלחתו הכבירה בניסוי המבצעי (שאירע בעת תרגיל 'עוז' בסכר רואיפה בסיני, שממש דומה לתעלת סואץ, כי יש בו מים).
הניסוי היה כה מרשים עד שראש הממשלה, שלא הבינה דבר, והייתה ידועה באטימותה, תמהה, ״קינדערלך, זה יעבוד?!" סוללה של גנרלים הסתערה עליה במקהלה, "ודאי!"
ובינתיים כל מבקרי הפרויקט חוסלו באבחה חדה ובאלימות מילולית קשה.
גשר הגלילים קרטע וכמעט הטביע את מבצע הצליחה 'אבירי-לב' במלחמת יום הכיפורים, למרות שמפתחי הגשר המופלא קיבלו, כידוע, את פרס ביטחון ישראל.
מזל, שהיה קצין בכיר מאוד, שעשה עסקה, שהצילה את מעט ציוד הגישור, שהיה בכל זאת בידי צבאנו, ועמו צלחו כוחותינו את התעלה במלחמה.
כדי להראות שזו תופעה אוניברסלית, אזכיר את התותח המתנייע נגד-מטוסים ״סרג׳נט יורק״, שפיתח הצבא האמריקני. הוא התקנא בתומ״ת נ״מ הרוסי ZSU-4x23, שהפליא את מכותיו בצוותי האוויר האמריקניים בווייטנאם ובעמיתיהם הישראלים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
כדי להצליח, זויפו בשיטתיות תוצאות הניסויים בתומ״ת נ"מ - עד שלאחד מאנשי הפרויקט נמאס, והוא פער את לועו. התוצאה: התרמית התגלתה, הפרויקט הופסק על סף החלטה להצטייד בו. מנהל הפרויקט, קולונל, שהיה אמור להיות מח״ט נ״מ, שיקלוט את הכלים בצבא האמריקני, עבר את ועדת הקליטה בכלא הצבאי בפורט לוונוורת, קנזס.
ועוד סיפור מקומי: בשנות השישים רצו בחיל האוויר מטוס תובלה גדול. אנשיו מכרו לצבא רעיון להצניח טנקים קלים AMX-13, והפרויקט אושר.
מפתחי המטוס זכו בפרס ביטחון ישראל, וצבאנו האמיץ לא בדק אותם. בפועל, התברר, שתקרת המטוס נמוכה בשלושה-עשר ס״מ מגובה הטנק. מה לעשות?! כבר לא היה אפשר לבנות את המטוס מחדש, וטרם הוצנחו טנקים.
במלחמת המפרץ יצא ראובן פדהצור המנוח בסקופ אדיר - הטיל "פטריוט" אינו פוגע. כמובן, הסבירו שהוא מתוסכל, לא-אחראי, מונע על-ידי אינטרסים זרים ועוד שאר השמצות כיד הדמיון הטובה על כוחותינו.
אחרי שכמעט העמידוהו לדין על חשיפת סודות ביטחוניים, התברר ש"פטריוט" הפיל במלחמה רק כמה גגות ברעננה (כולל גג ליד ביתי לשעבר). המערכת, כמובן, לא התנצלה על השמצת פדהצור ועל רדיפתו.
איני יודע נתונים, שיאוששו את דברי שפר, ואיני יכול להפריכם. בסיסית, יש לי אי-אמון ותיק מאוד במערכת ביטחוננו ואי-אמון ב"כיפת ברזל", שמגרעותיה רבות מדי, למרות מצג של הצלחה, שמייצרת מערכת הביטחון בעזרת שופריה בתקשורת.
אני מציע, שאחרי מבצע "צוק איתן" תוקם ועדת חקירה, שתזמן את שפר ואחרים, כדי לדון בהגנה הלקויה על ערי ישראל ועל אזרחי ישראל בשני העשורים האחרונים.
ה. משוגע (2)
יוסי לנגוצקי אולי יהיה פעם אדם עשיר - אם יצליח לגבות את המגיע לו בשל גילוי שדות הגז בים התיכון.
כאמור, הוא גאולוג רב-הישגים ואיש מודיעין ידוע, שעונד את עיטור המופת על גבורתו בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. לכן, כדאי להאזין לביקורתו על מערכת ביטחוננו, שסירבה לקבל את הצעתו לפתח מכשור לאיתור מנהרות.
ואולי זה יהיה סעיף ב׳ בדיוני ועדת החקירה אחרי "צוק איתן".
ו. צפוי מאוד
כמעט בכל המלחמות הצטרפו ערביי ישראל למדינות ערב, שתקפו אותנו - וגם עכשיו.
ועדת המעקב העליונה של הערבים בישראל החליטה על שביתה כללית ועל אבל בעקבות "הטבח שביצע
צה"ל אתמול בשכונת סג'עיה בעזה". כדאי לזכור זאת כשתרצו לקנות אצל ערבים - כמו אותו שוטה, שנסע לקנות ירקות בכפר ערבי ליד ביתר, וניצל בנס משחיטה.
