אתמול קראתי בתקשורת הכלכלית על ההיסטוריה שחוזרת – בנק ישראל הוריד את הריבית לחצי אחוז – 0.5% – בדומה למה שהיה פה בשנת 2009 בשלהי המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2007 שנקרא אז 'משבר הסאב-פריים'.
בבנק ישראל החליטו, בניגוד לישיבות בנק רבות לאחרונה, על הורדת הריבית לחצי אחוז כאשר בפני הבנק עמדו מספר נתונים שלא היה ניתן להתעלם מהם:
1. ציפיות האינפלציה הולכות ונשחקות עוד לפני ההשפעות של מבצע צוק איתן.
2. בנק ישראל זיהה כי מדד הצמיחה נמצא בנסיגה.
3. שער הדולר שקל פוגע פגיעה אנושה ביצואנים.
לא מעט כלכלנים ייעצו לממשלה ולבנק ישראל – הן ישירות והן מעל גבי התקשורת הכלכלית – כי הפחתת הריבית הייתה צריכה להיות כבר לפני חודשים רבים. אל מול אלו, ישנם כלכלנים שמצביעים על הבעייתיות הקיימת בהמשך המדיניות המקלה.
המשך מדיניות בנק ישראל לפיה הריבית עדיין במתווה יורד גרמה ללא מעט בעיות כלכליות שיידרשו לפתרון בעתיד הבינוני ארוך:
1. המשך עליית מחירי הנדל"ן
2. עליית מחירי הנכסים הפיננסים
3. תמחור חסר בסיכוני אגרות החוב
בנק ישראל יצא בהצהרות בכל הנוגע לבעיות הללו – כאילו לומר שהוא יודע ומודע להן.
בעתיד, אם לא יהיה טיפול הולם, הבעיות הפיננסיות שיעמדו בפני בנק ישראל יהיו חריפות. נסיגה בכלכלה הישראלית שתוביל ירידות במחירי הנדל"ן לצד ירידות חדות בשווקים הפיננסים יובילו לצרה צרורה לפתחו של הבנק המרכזי בישראל – היתכן שמנהלי הבנק מניחים את הבעיות הללו בצד בימים אלו?!
לכל אלו מתווסף המבצע המלחמתי – צוק איתן – שתוצאותיו והשלכותיו עדיין אינן נהירות לבנק ישראל. ישנן הערכות אך עדיין לא ברור מה תהיה השפעת המבצע על המשק הישראלי ולכן ייתכן מאוד שלאחר סיום המערכה הצבאית (איני מבין מדוע צוק איתן עדיין נקרא מבצע..) יהיה צורך להחזיר את כל ההחלטות לסל, לערבב שוב, להגיע ולקבל החלטות אחרות.
אחת הסוגיות המעניינות שעל הפרק הינה בתחום החלטות הממשלה מתחום הנדל"ן – מע"מ אפס ומחיר למשתכן. 2 ההחלטות הנ"ל "גובות" מהמשק מיליארדי שקלים בכל שנה. בהנחה זהירה שהמערכה הצבאית תסתיים בעלויות של 3-8 מיליארד שקל – קשה יהיה לראות כיצד הממשלה מצליחה להזין ולהזריק למשק גם את החלטתה בעניין הנדל"ן.
