לפתע פתאום, בתוך ים הכותרות והדיווחים על מלחמת "צוק איתן", צצה לה כאילו משום-מקום הכותרת: "1700 הרוגים בשבוע הקטלני מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה". טעות דפוס? - בהחלט לא. אכן, צריך לשפשף עיניים ולחזור על המספר כדי לעכלו: 1700 הרוגים במלחמת האזרחים במדינה השכנה לנו מצפון, וזאת רק בשבעה ימים!
מעניין אם בבית הלבן בוושינגטון, במוסדות האו"ם בניו-יורק, במועצת זכויות האדם בז'נווה, נתקלו במספר הזה. האם יושבי המוסדות הללו ושאנני המערב שמעו על הנתון הזה, שכנראה חוזר על עצמו, בסדרי גודל כאלה או אחרים, מדי שבוע?
יש גם סיכום ביניים: 170 אלף הרוגים מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה. 170 אלף בשלוש שנים, 1700 בשבוע, 250 ביום אחד.
אני מניח שהמידע הונח על שולחנות הפקידים במקומות הללו, אבל לא זה מה שיטרוד את מנוחתם ויעסיקם. לא באן קי-מון, לא הנשיא אובמה, לא קתרין אשטון, מתפנים לתת את הדעת למרחץ הדמים המשתולל זה שלוש שנים בסוריה. סורים הורגים סורים, הצבא תוקף את המורדים ולהפך, שיעים מחסלים סונים ולהפך - זה לא סיפור, לא עניין לענות בו.
הסיפור הוא ישראל המבודדת. הכיצד מעזה מדינת היהודים להתגונן מול הטרור המופעל נגדה ונגד אזרחיה, בירי של אלפי רקטות ללא הבחנה, בניסיונות לחדור לשטחה באמצעות עשרות אם לא מאות מינהרות ולבצע מעשי רצח וחטיפה?
אם עד לפני כחודש ימים המצב בארצות ערב, בסוריה, בעירק, בלוב, באפגניסטן, בתימן, עוד העסיק במשהו את ארה"ב של אובמה, את האו"ם - הנה הם מצאו ב"צוק איתן" מעין קרש הצלה. נמצא התוקפן, הכובש, הגזען. מצאו את הביריון השכונתי.
כאשר בישראל מדובר - אפשר להתאחד, אפשר להפגין למען זכויות האדם ולמען שקט
הומניטרי.
מי בעולם אינו אוהב לשנוא את ישראל? מי בעולם מגיב על תעמולת השיטנה הזוועתית המתנהלת נגדה, בהפגנות ובכלי התקשורת? מי בעולם מבין, שמלחמתה היא על שלום אזרחיה, על ביטחונה ועצם קיומה, מול האוקיאנוס האיסלאמי הסובב אותה, מתאווה לכלותה?
בכותרת ה"מקרית", שמסכמת את השבוע הקטלני ביותר בסוריה, יש כדי להמחיש את הצביעות העולמית. ארה"ב ואירופה אינן נוקטות אצבע כדי לשים קץ להשתוללות הדמים. מאפשרות לנשיא אסד "להיבחר" לכהונה שלישית כאילו כלום. אכן, דמוקרטיה ערבית במיטבה, מול עולם נאור אדיש.
מלחמת ההתאבדות של אויבינו היא חלק מהשתוללות האיסלאם הקיצוני ברחבי המזה"ת. מה שמעולל חמאס בעזה, מבצעים דאע"ש בסוריה ובעיאק, הטאליבאן באפגניסטן, האחים המוסלמים בלוב ובתימן, החיזבאללה בלבנון. הם משליטים תרבות של דמים ורצח, שהמערב עוד לא השכיל להפנים.
אובמה וחבורתו טרם הבינו כי בעלת הברית שלהם, ישראל, היא חוד החנית של המערב כנגד האיום המתעצם של האיסלאם הקיצוני. אבל דוקא ישראל, שהייתה זכאית למלוא התמיכה והגיבוי מן הבית הלבן, נתקלת בצוננין, בלחצים. כי מה יותר קל מאשר להפעיל את המכבש על בעל-הברית הנאור, הצודק, הרציונלי?
ברצועה כבר נהרגו למעלה מאלף איש ב-23 ימיו הראשונים של "צוק איתן", והסוף אינו נראה באופק. לא ישראל אחראית למותם - רק החמאס המתועב, הרודה בבני עמו באכזריות שאין מושלה. אלף ויותר ההרוגים משרתים היטב את תעמולתו. מתי חתן פרס נובל לשלום, הנשיא אובמה, ישכיל להבין זאת, לפני שהעולם יתדרדר למלחמת עולם שלישית שיחולל האיסלאם?
