אין חובה לקבל ירושה והחוק מקנה ליורשים את הזכות לוותר על זכויותיהם בעיזבון באמצעות הליך שנקרא "הסתלקות". אנשים מסתלקים מעיזבונות מסיבות שונות. כך, למשל, נהוג שילדים מסתלקים מירושתם לטובת ההורה שנותר בחיים, או לטובת אח נזקק.
אך לפעמים מסתלקים מירושה, לרבות כזו שמגיעה בדרך צוואה, שלא
בתום לב.אחד המקרים הנפוצים הוא כאשר יורש חייב כספים רבים, וכדי להתחמק מפירעון חובותיוולמנוע מנושיולגבות את חובם מחלקו בעיזבון הוא מסתלק מירושתו לטובת אחיו, כאשר ברור לצדדים של מי באמת הכספים.
הסתלקות מירושה מעין זו אינה הסתלקות אמת אלא למראית עין בלבד, ומטרתה הברחת נכסים מנושים והונאתם. אומנם הסתלקות מירושה היא זכות המוקנית ליורש על-פי חוק, אך לפי הדין שימוש בזכות זו - כמו בכל זכות - צריך להיעשות בתום לב. הסתלקות מירושה כדי לחמוק מתשלום חובות נגועה בחוסר תום לב, על כן בתי המשפט סולדים מכך ורואים בפעולה שימוש לרעה בזכויות משפטיות. מדובר אפוא בהליך שניתן לבטלו מחמת שנעשה שלא בתום-לב או תוך פגיעה בתקנת הציבור.
לכן נושה יכול לעתור לבית המשפט כדי לאכוף על חייב לקבל חלקו בירושה ולמנוע ממנו שימוש בזכות ההסתלקות. כך, לדוגמה, הורה בית המשפט העליון באחד המקרים שבאו לפניו:
"בעת שהסתלק אביטל מירושתו היה זה ברור כי אינו מסוגל לפרוע את חובותיו לנושיו בלאשייעזר בנכסים הכלולים בחלקו בירושת אמו. בהתאם לכך, משמעותה המיידית והברורה כשמש של ההסתלקות הינה מניעת זכויות אשתו כנושה.
... על-פי פשוטם של דברים - בלא שאביטל יסתלק מירושתו, ייטרף הרכוש מידיו. הדרך להברחת הנכסים מידי הנושים הולבשה בכסות חוקית, מתוך סברה כי בדרך פורמלית זו ניתן יהא לפעול בחסות החוק. התמורה שניתנה בעבור ההסתלקות הייתה סימולציה בלבד ולא היוותה את מרכז הכובד בשיקולי ההסתלקות.בנסיבות אלו, ההפחתה מיכולת המימוש של הנושים אגב הסתלקות הינה בניגוד לחובת הקיום בתום-לב ושלא בדרך מקובלת - ועל-כן ניתן לבטלה.העולה מן המקובץ הוא שדינו של הערעור להידחות; קרי, הסתלקותו של אביטל מחלקו בעיזבון אינה תקפה, והוא היורש של מחצית מנכסי אמו" (ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין (ניתן ביום 9.8.95)).
כאמור, הסתלקות מצוואה למטרת התחמקות מנושים היא פעולה שכיחה, אך אם הנושה עולה על התרגיל, יש בידיו הכלים למנוע אותה.
בהקשר זה ראוי להבחין בין זכויות המוריש לחובות היורשים. אך מובן הוא רצונו הלגיטימי של מוריש לייעד את נכסי העיזבון שלו ליורשיו - ולא לנושים שלהם, ככל שכאלה ישנם או יהיו.
בסיטואציה כזו ניתן לחשוב על פתרונות שיעלו בקנה אחד עם הדין, כגון העברת הנכסים (בעוד המוריש בחיים) רק ליורשיו שידוע לו כי אינם נרדפים על-ידי נושים, תוך שמירת זכויותיו בהם, למשל במנגנון של הענקת מתנה על תנאי. אפשרות נוספת היא עריכת צוואה המדירה את בעל החובות מנכסי העיזבון; אך גם זאת בזהירות רבה בגלל מעמדה המשפטי המורכב של צוואה שוללת בישראל.
