הנקה הינה הדרך הטובה ביותר להזנת תינוקך. מעבר ליתרונות הבריאותיים הרבים הטמונים בה, ישנם היבטים נוספים כמו הקשר הייחודי הנרקם בין האם לתינוק בזמן ההנקה.
אם מחליטים להניק, בששת השבועות הראשונים לחיי התינוק רצוי לא לתת בקבוק, עד להתבססות ההנקה. על-מנת שלא לפגוע בהליך ההנקה וכדי שלא תיווצר העדפה של התינוק לפטמת הבקבוק ממנה החלב זורם ביתר קלות. לאחר תקופת ההסתגלות הראשונית שלך ושל התינוק, וכאשר ההנקה כבר מבוססת, את כאימא נהנית ממנה לא פחות מתינוקך.
בשלב כזה או אחר, אם זה לקראת החזרה לעבודה או מסיבות אחרות, עולה הצורך לשלב גם הזנה מבקבוק. יש תינוקות עבורם המעבר בין יניקה מהשד לפטמת הבקבוק הינו חלק והם מוכנים בשמחה לקבל את שניהם. לעומתם, ישנם תינוקות אשר התרגלו לינוק ומסרבים לעבור לבקבוק.
מה ניתן לעשות ואיך מתמודדים עם תינוק סרבן בקבוק?
כאשר את כבר מניקה בצורה שוטפת וטובה, כדאי לחשוף את התינוק לפטמת בקבוק ולחזור על זה בתדירות גבוהה. אפשר, למשל, להחליט שארוחה אחת ביום הוא יאכל מבקבוק. זה גם יאפשר לאביו או לאדם נוסף, להשתתף בהאכלתו ויוכל לפנותך למספר שעות ועם כל רגשות האהבה העזים לתינוקך הקטן תשמחי בוודאי לפסק זמן לצורך סידורים, פינוקים או בילוי עם הילדים הגדולים יותר.
מניסיון, תינוק הלומד כבר בגיל צעיר להכיר דרך אכילה נוספת מעבר לפטמת שד, קל לו יותר להיגמל מהנקה בעת הצורך. לכן, כבר במהלך חופשת הלידה ובעיקר לקראת החזרה לעבודה, כדאי לתת לו להציע לו הזנה מבקבוק.
אם חשוב לך להמשיך ולהזין בחלב אם, את יכולה להתחיל עם ארוחה אחת המכילה חלב אם שאוב בבקבוק, אחת ליומיים-שלושה. בדרך זו אין הפרעה לתהליך ההנקה, ולא צפויה פגיעה בכמות החלב. גם אם תבחרי שלא לשאוב ולהזינו בתחליף חלב, תוכלי להמשיך ולהניק ולשלב בין השניים. אם תתמידי על הזנה מבקבוק באופן קבוע, גופך יסתגל ויתאים את ייצור החלב לכמות המשתנה שהתינוק צורך.
