מאות רבות של הורים עניים וילדיהם עוברים מדי שנה מסכת של השפלות, התעמרות ופגיעה בצנעת הפרט שלהם, מצד מוסדות חינוך לא מעטים. המדובר בעיקר בבתי ספר של משרד החינוך שניהולם עבר לידי עמותות ורשתות חינוך למיניהם אבל גם בבתי ספר "רגילים" אחרים.
הורים אלה, אף שהם מקבלים מזה שנים דמי הבטחת הכנסה ורשומים ומוכרים בלשכות הרווחה, נאלצים מידי תחילת שנה וגם לעתים במהלך השנה להעביר לבית הספר אישורים המעידים על מסכנותם כמו: אישור הבטחת הכנסה, אישור שההורים מטופלים ורשומים בלשכת הרווחה, אישורים רפואיים וכדומה. אישורים אלה מועברים לבית הספר לרוב באמצעות התלמידים ילדי ההורים ולא פעם חשופים לעני תלמידים אחרים בבית הספר.
אישורי המסכנות מועברים למורה זו מעבירה אותה למזכירה שמעיינת במסמכים האישיים לעיתים מעבירה אותם למזכירה נוספת.
לא פעם קיים מצב, במיוחד בישובים קטנים, שהמזכירה או צוות בית הספר הם שכנים של אותה משפחה או גרים בקרבתה. יש כאן פגיעה בצנעת הפרט ואי נעימות להורים הנאלצים לחשוף את מסכנותם ברבים. יתרה מזאת, גם לאחר הצגת אישורים אלה ועדת ההנחות הבית ספרית, מאשרת במקרים רבים הנחות לא משמעותיות ולא ניכרות להורים אלה.
צריך לומר בצורה גלויה: ועדת ההנחות הבית ספרית רואה לעתים קרובות קודם כל ובראש וראשונה את טובת מצבה הכלכלי של העמותה המנהלת את בית הספר לפני מצבו הכלכלי של ההורה והתלמיד. הדבר גורם לכך שהורים שהכנסתם הכוללת לא עולה על 4,000 שקל נאלצים לשלם מאות שקלים לעתים אפילו 2,000-3,000 שקל עבור מה שקרוי תשלומי הורים. הורים שלא משלמים תשלומים אלה שחלקם הם תשלומי רשות בכלל, זוכים לעיתים למכתבים מאיימים של עורכי דין שאם לא ישולם הכסף לאלתר יעוקל חשבון הבנק של ההורים והילד לא יוכל להשתתף בפעילות.
התופעה נמשכת כבר שנים וכל גורמי החינוך מודעים לה ו"עוצמים עיניים". הגיע הזמן להפסיק התעמרות זו בהורים חלשים, השפלתם ופגיעה בכבודם ובצנעת הפרט שלהם.
כפתרון צודק והגון מציע אני שתהיה ועדת הנחות ארצית מטעם משרד החינוך ומשרד הרווחה שאינה מורכבת מאנשי בית הספר. הוועדה תקבל חומרים מהביטוח הלאומי וממשרד הרווחה וגורמים נוספים ועל סמך נתונים אלה תקבע הוועדה את ההנחה ואת שיעורה ההנחה זו צריכה להיות משמעותית ובכך תישמר יותר צנעת הפרט של ההורים.
ההנחה תינתן מבלי שההורים הנזקקים וילדיהם יאלצו להביא אישורי מסכנות תוך טרטורם השפלתם ופגיעה בכבודם ובצנעת הפרט שלהם.
לכל הרוחות מדובר כאן בשירות בסיסי: בחינוך. כל בר דעת מבין שחשוב לאפשר ולתת גם לילד עני חינוך חינם ואיכותי ושלא יהיה מצב שאפילו ילד אחד בישראל יוותר על חינוך טוב בגלל המצב הכלכלי של הוריו.
חינוך חינם או כמעט חינם ואיכותי לילד עני הוא דבר הכי צודק והכי חכם שכן זה לעיתים הסיכוי היחיד שלו לא להיות בעתיד מבוגר עני. משרד החינוך ומשרד האוצר יאמרו ודאי שאין כסף לכך. ראשית יש כסף אלא שהממשלה מחליטה לתת אותו למגזרים המקורבים אליה ולפקידות שבעה. שהממשלה תיקח קצת ממשכורת מנופחות של עובדיה ומוסדות ממשלתיים ותיתן אותם לחינוך איכותי לילדי עניים.
איפה הפעילים "החברתיים" יפי הנפש, איפה חברי הכנסת "החברתיים", איפה משרד החינוך? הרי כולם יודעים על התעמרות והשפלה ופגיעה בצנעת הפרט של הורים עניים במוסדות החינוך. לי אין ספק בכך. הסיבה לשתיקה זו של גופים אלה נעוצה בכך כי מדובר בהורים עניים אמתיים שהם חלשים לא רק כלכלית גם מעמדית. אין להם לוביסטים, הם לא מקושרים הם בשולי החברה.
בושה וחרפה לחברה הישראלית האטומה.
