מעולם לא סברתי כי כיפת הברזל היא הברירה הטובה לישראל. כל פעם שאני שומע שבחים לעמיר פרץאשר ביותו שר הביטחון קיבל החלטה ללכת על זה - אני מושך בכתפיים בספקנות. עמיר פרץשידוע בעמדות ההגנתיות שלו שמע בעצת אחיתופל, אימץ אותה, וכרגע אנחנו משלמים ביוקר על הטעות שלו.
אין לנו כיפת ברזל למנהרות - אז ברגע שהבנו שהן מהוות סכנה ממשית לאוכלוסייה האזרחית - צה"ל נכנס ללא היסוס וחיסל את המנהרות תוך שהוא מתעלם מדעת הקהל העולמי המרחם על האזרחים של עזה. שילמנו מחיר יקר בחיי חיילים - אבל כולם מבינים שזה התנאי לחיינו בארץ ישראל. אפשרות אחרת - לברוח מכאן.
כל אלה שמותחים ביקורת על ישראל על הרג האזרחים בעזה, מדגישים שכמעט ואין קורבנות מהצד שלנו, כלומר, אנחנו יוצאים אשמים בכך שיש לישראל מערכת כיפת ברזל. לו לא הייתה לנו ההגנה נגד טילים, אחרי מטח רציני ראשון או שני צה"ל היה נכנס לרצועה ומסלק את הסכנה אחת ולתמיד - וזה היה קורה לפני שחמאס היה מצטייד ברקטות המסוגלות להגיע לתל אביב ולחיפה. והעולם היה מבין אותנו.
אני איש פרגמטי ולא בוכה על החלב שנקנה למרות שיש לנו רגישות נוראית ללקטוז. כרגע אין טעם להתווכח, עדיף לחשוב מה עושים במצב הנוכחי כאשר יש בידנו את מערכת כיפת ברזל הארורה.
ראשית כל חייבים להבין כי חמאס יורה רקטות לא במטרה להרוג יהודים. הוא כבר למד שלא מצליח לעשות זאת. זה נשמע פרדוקסאלי אך הוא יורה בכוונה להרוג פלשתינים, רצוי - ילדים ונשים. הוא יורה תוך ציפייה שצה"ל יגיב - וצה"ל בצייתנות עונה על ציפיותו.
חמאס זקוק לקורבנות בקרב האוכלוסייה שלו כי יש לו בת ברית חזקה, כל יכולה - דעת הקהל העולמי, אשר פועלת על הדלק ששמו - ילדים ונשים הרוגים. חמאס יודע שישראל חסרת אונים מול דעת הקהל - וניתן לסחות ממנה הישגים מדיניים רבים - בלי להתחייב לפירוז.
מה ניתן לעשות בתנאים אלה?
חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, למצוא פתרון לא שגרתי. אם חמאס בפעם הבא יפר את הפסקת האש - להפתיע אותו. פשוט לא להגיב. אם כבר יש לנו כיפת ברזל - שתגן על האזרחים. את תושבי עוטף עזה להעביר באפן מסודר לזמן מה למרכז, לצפון, ולהראות לכל העולם, מי באמת כאן התוקף. אם נצליח להחזיק מעמד שבוע שבועיים בלי הפצצות מעזה - ייתכן שדעת הקהל העולמי תשתנה; בהעדר קורבנות חדשים - אולי קשה יהיה לחמאס להמשיך בירי רקטות? והוא יפסיק לבד בלי שיקבל הישגים מדיניים - קרי: אפשרות להתחמש ללא גבולות ולהתכונן לעימות הבאה עם ישראל בסבב אלים יותר, מדמם יותר, מסוכן יותר?
כדי שהמהלך יצליח הממשלה צריכה גיבוי מצד האוכלוסייה. זה הפן היחיד שנראה לי בעייתי. כי יש לנו עוד חזית - התקשורת שלנו, שמנצלת כל אירוע כדי לנגח את הממשלה, ובימי שקט והפוגה מבוקר עד לילה משדרת רק תלונות וקובלנות של תושבי עוטף עזה שלא מרוצים ממשך המערכה, מהתגובה הלא חזקה דיו של הצבא.
ננסה להסביר לעם שזה הרגע הנכון להמר - כי חמאס ספג מכה קשה, הוא מבודד, הוא נשאר ללא מנהרות, הוא חייב הסברים לתושבי עזה על החורבן. ולנו קל יחסית להסביר לכמה ממנהיגי העולם שלא נוכל להסיר מצור מעזה כל עוד חמאס יורה גם כאשר אין תגובה ישראלית.
אם נצליח להשקיט את המצב בלי שחמאס יקבל הקלות במצור - ייתכן שנצליח לדבר על פרוז עזה ברצינות.
שיטות מוכרות לא הועילו. חייבים לנסות משהו חדש.
