רבבות פליטים מוסלמים מסוריה ומעירק מציפים באחרונה את העיירות הגרמניות הפזורות לאורך היער השחור, לאחר שמצאו בהן מקלט מן הזוועות המתרחשות בארצותיהם. במרוצת השבועיים האחרונים, שבהם שהינו בשווארצוואלד, נתקלנו בהם כמעט על כל צד ושעל.
האמת ניתנת להיאמר כי עד למחצית השנה שחלפה היה היער השחור פחות או יותר נקי מפליטים שכאלה, והם הגיעו אליו בכורח אילוצי הזמן שלהם. עם זאת לא נפקד גם קודם לכן בשווארצוואלד חלקם של המוסלמים-הטורקים, המהווים זה שנים את המיעוט הזר המוביל והבולט ביותר בגרמניה כולה.
למען הגילוי הנאות ראוי להודות שרבבות הפליטים, שהגיעו באחרונה ליער השחור, מהווים עכשיו עבורה כאב-ראש לא קטן, המזכיר במידה לא מועטה את ההתלבטות רבת-השנים של הגרמנים לנוכח קליטתם של הטורקים בארצם כאזרחים מן השורה, אחרי שקודם לכן הם היו בסטטוס של "עובדים-אורחים" בלבד.
מן הסתם, גרמניה אוכלת עכשיו את מה שבישלה. כמדינה שחרתה על דגלה את קליטת הזרים החופשית בארצה, היא נאלצת כעת להתמודד עם בעיות קשות של תעסוקה, של בריאות, ועכשיו גם של בטיחות, לנוכח גל הפליטים הגדול, שאיש לא הצליח עד כה לעמוד על טיב-קנקנם בדיוק.
בסגנון ערבי
רבים מהפליטים שפגשנו נמנים עם משפחות מרובות-ילדים, המתגוררות פה ושם כחמולות. השפה הערבית קולחת ביער השחור לא פחות מן השפה המקומית. פה ושם כבר צצו אפילו מסגדים, המאכלסים קהל-מתפללים מוסלמי, וברחובות העיירות בולט הלבוש הערבי של נשים רעולות-פנים ועוטות גלאביה, ושל גברים עם תרבוש וכאפיה. מסתבר שמלבד הנשים והגברים המוסלמים - אוהבים לעטות את אביזרי הלבוש האלה גם נשים וגברים גרמנים, שעבורם הם מהווים להיט ומודל לחיקוי.
השפעת איכלוסם של הפליטים המוסלמים מורגשת היטב גם בתחום הקולינרי. מסעדות ערביות צצות חדשים לבקרים בעיירות השווארצוואלד, כשהתפריט המוגש בהן הוא על טהרת החומוס והפלאפל, הטחינה והבורגול. ויש, כמובן, גם נרגילות לעישון וקפה עם הל, כיד המזרח הטובה.
הצונאמי האיסלאמי של היער השחור בא לידי ביטוי גם בבתי-ההימורים, המצויים כאן כמעט על כל צעד ושעל. רובם ככולם בבעלות ערבית. מרבית המהמרים הם, מטבע הדברים, מוסלמים בעצמם, אבל יש ביניהם גם מספר לא-מבוטל של פליטים מסכנים, שרק אללה יודע כיצד הם בכלל מסוגלים להרשות לעצמם להמר.