למרות שבאופן רשמי מבצע "צוק איתן" טרם הסתיים, בבתי העסק והמפעלים בדרום הארץ, בשפלה ובמרכז נמצאים כבר בעיצומן של הערכות הנזקים שנגרמו להם עקב הצניחה בהיקף הפעילות העסקית. מסקירה שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט לסיכום חודש יולי עולה, שחל זינוק של 40% במספרם של עסקים שנכנסו למה שמגדירים הסוקרים כרמת סיכון גבוהה - מצב שבו הסבירות לכשל פיננסי בשנה הקרובה גבוה מ-25%. רוב העסקים הללו שייכים לענפי המסחר הקמעונאי, מסעדות ובתי קפה, וכן ענף התיירות.
בהעדר ודאות בשאלה מתי יגיעו כספי הפיצויים מן המדינה ובאיזו מידה יפוצו עסקים במרחקים גדולים מרצועת עזה, ה"בור" שנוצר בתזרים ההכנסות של אותם עסקים לא רק צפוי להוות עול על בעליהם בחודשים הקרובים, אלא עלול בקרוב גם להתגלגל לפתחם של משרדי ההוצאה לפועל. זאת, כיוון שבנקים, ספקים ונושים אחרים עשויים לדרוש לפתוח בהליכי הוצאה לפועל-כנגד בעלי העסק שלא עומדים בתשלום חובותיהם. לאור זאת, יש מקום שרשות האכיפה והגבייה תעניק הקלות בעלי עסקים שנפגעו עקב "צוק איתן" ונפתחו נגדם הליכי גבייה.
בהתאם לכוח הרב והסמכויות שהקנו תיקוני החקיקה לאנשי ההוצאה לפועל בשנים האחרונות, כגון שלילת רישיון נהיגה ודרכון לכל מי שחייב מעל 5,000 שקל, גדלה גם האחריות החברתית כלפי מי שנקלע לקשיים עקב הלחימה הממושכת. כשם שרשות האכיפה והגביה הקפיאה ביצוע עיקולים במהלך המבצע, כך מצופה ממנה להתייחס בהתאם למי שנקלע לחובות ולקשיים בעקבותיו.
על המדינה לתמוך בבעלי העסקים החייבים, ולא להקשות עליהם להבריא את העסק. חלק משמעותי מבעלי העסקים הם בני מעמד הביניים, הנושאים במרבית הנטל הכלכלי. לכן ניתן לומר שזהו אינטרס של המדינה, שאלה יצלחו את התקופה הקשה שניחתה עליהם עקב "צוק איתן" ויחזרו לצמוח ולשגשג. זאת, בעוד שהערמת קשיים עליהם עלולה לדחוק אותם לעבוד "בשחור" או להמנע מתשלומים נוספים. קיים צורך בשיפור האווירה העסקית. זה יקרה כאשר המדינה תבהיר לבעלי העסקים שהיא מודעת לקשיים שנגרמו עקב המצב הביטחוני הקשה, והולכת לקראתם.
