קבלת החלטות בזמן מלחמה

תהליך קבלת החלטות בזמן מלחמה מוצא ביטויו בחוק יסוד: הממשלה. חוק יסוד: הממשלה, הינו החוק המסדיר את דרכי פעולתה והתנהלותה של ממשלה מכהנת, בישראל, תוך שהוא מגדיר הממשלה כרשות מבצעת של המדינה. כל עוד יש לממשלה אמון הכנסת, הרי היא בגדר של ממשלה מכהנת ומשאיבדה היא אמון הכנסת, הרי הינה מתפזרת תוך זמן קצוב, לפי הוראות חוק ומתקיימות בחירות חדשות. חוק יסוד: הממשלה, קובע, כי הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין, על רשות אחרת. תהליך קבלת החלטות, בידי הממשלה, בזמן מלחמה, אינו מוגדר באופן דווקני ופרטני בחוק יסוד: הממשלה, אולם תהליך זה הינו תהליך רגיל ושיגרתי, בדרך התנהלותה הקבועה והשוטפת של הממשלה, כממשלה מכהנת. חוק יסוד: הממשלה, מאפשר לכנסת, אם ראתה היא שקיים במדינה מצב של חרום - ביוזמתה היא או על-פי הצעת הממשלה - להכריז על מצב חרום. תקופת ההכרזה על מצב חרום, הינו בהתאם למועד שנקבע בה, אולם בכל מקרה היא מוגבלת לתקופה של שנה אחת בלבד, כאשר הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חרום, כפי שקודם הכריזה היא עליו. אם ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חרום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חרום -עוד לפני שניתן לכנס הכנסת - רשאית הממשלה להכריז על מצב חרום. גם במקרה כזה, תוקף ההכרזה על קיומו של מצב חרום במדינה, יפוג תוך שנה אחת, ממועד מתן ההחלטה. במקרה שמכריזה הכנסת או הממשלה על מצב חרום, יש לפרסם הודעה זו בפרסום רשמי "רשומות" ואם לא ניתן לעשות זאת בדרך של פרסום ההכרזה ב"רשומות", תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת ובלבד שתפורסם היא ב"רשומות", כשניתן יהיה לעשות כן.

הכרזה על מצב חרום, מאפשר לממשלה להתקין תקנות שעת חרום, כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. תקנות שעת חרום יונחו על שולחן וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, סמוך ככל האפשר, לאחר התקנתן. החוק מאפשר גם לראש הממשלה - שעה שלא ניתן לכנס הממשלה - כאשר קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חרום שכאלה, להתקינן, בעצמו, או להסמיך שר אחר להתקינן.

תקנות שעת חרום שכאלה, יכולות לשנות כל חוק, להפקיע - זמנית - תוקפו של כל חוק וגם/או לקבוע בו תנאים וכן להטיל וגם/או להגביל מיסים וגם/או תשלומי חובה אחרים, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת בחוק, שאינה מאפשרת זאת. תקנות שעת חרום, אינן יכולת למנוע פנייה לערכאות, לקבוע ענישה מראש וגם/או להתיר פגיעה בכבוד האדם. לא ניתן להתקין תקנות שעת חרום ולהפעיל מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא אם מצב החרום מחייב זאת. תוקפן של תקנות שעת חרום, פוקע, כעבור שלושה חודשים מתאריך התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק או שבוטלו הן על-ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת. אם חדל מצב החרום להתקיים, יכולות להיוותר תקנות שעת החרום כתקפות, לתקופה נוספת של עד 60 יום, ממועד יום מצב החרום כאשר תקנות שעת חרום שתוקפן הוארך בחוזה, יוסיפו לעמוד בתוקפן.

חוק יסוד: הממשלה קובע, כי המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה. עם זאת, קובע חוק יסוד: הממשלה - במפורש - כי אין בעובדה שפתיחה במלחמה מצריכה החלטת ממשלה, כדי למנוע מהממשלה להחליט על ביצוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה, כמו-גם על הביטחון הציבורי. המונח "קבינט מלחמה" וגם/או המונח "קבינט מצומצם" הינו מוסד שאינו מעוגן - מפורשות - בחוק יסוד: הממשלה. עם זאת, יכול ראש הממשלה לרכיב לו צוות של התייעצות וקבלת החלטות בלתי מחויבות, דוגמת "קבינט המלחמה" כל החלטה של וועדה מצומצמת של ראש הממשלה והשרים, שהינה החלטה אופרטיבית, דוגמת הכרזה על מלחמה, חייבת לקבל את אישור הממשלה כולה ולא ניתן להסתפק ב"קבינט מצומצם" בלבד. באופן כללי, הצבא נתון למרות הממשלה והדבר עולה, באופן מפורש, בחוק יסוד: הצבא, הקובע שהצבא נתון למרות הממשלה.

השר הממונה, מטעם הממשלה, על הצבא - לפי הוראות חוק יסוד: הצבא - הוא שר הביטחון. כדי לאפשר ביקורת ופיקוח על מעשיה, החלטותיה והתנהלותה של הממשלה, מאפשר חוק יסוד: הממשלה לכנסת - לפי דרישה של לפחות מ-40 חברי הכנסת - לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה - בנושא שיוחלט עליו. דרישה כזו ניתן להגיש לכנסת, פעם אחת בחודש.

באופן כללי ניתן לומר, כי חוק יסוד: הממשלה, כמו-גם חוק יסוד: הצבא, נותנים מרחב תמרון, נרחב ביותר לממשלה, בכל הקשור להתנהלותה, בכלל והתנהלותה בתקופת מלחמה וגם/או בימי חרום, בפרט. אין הדבר אומר, כי הממשלה רשאית לעשות ככל שביכולתה. הממשלה ושר הביטחון נתונים לביקורת ופיקוח, גם בעת קיומה של מלחמה, אולם בג"ץ לא ימהר להתערב בנושא זה, בשל עיקרון כיבוד הרשויות, זו את זו ועיקרון חוסר השפיטות שגזר על עצמו, בכל הקשור לאי התערבותו בענייני התנהלות הממשלה, יחסי חוץ והביטחון, שבהם היא סוברנית להתנהל לפי שיקול דעתה. רק במקרים חריגים ביותר יאות בג"ץ להתערב בשיקולי הממשלה ואפילו "נוגעים" הם בפגמים קלי ערך או אחרים, כאשר השיקול של היות המדינה במצב חרום וגם/או במצב מלחמה, דוחק - אל הצד - שיקולים נוקדניים, בלתי חשובים, שבמצב דברים אחר ייתכן שבג"ץ היה שועה להם ומאזין באורך רוח ובאוזן קשבת לטיעונים בעניינם, זה המובא לפניו.

סוף דבר. ממשלת ישראל לפי החקיקה הקיימת, הינה סוברנית לפעול בכל הקשור לניהול פעולות לחימה וגם/או מלחמה, לפי שיקול דעתה המוחלט, כאשר רק במקרים נדירים שבנדירים התערב בג"ץ בהחלטותיה. גם בימים אלה, שמדיניות הממשלה בכל הקשור לניהול המלחמה אינה ברורה לרבים - כמו-גם נראית תמוהה לאחרים - הרי בשל עיקרון הפרדת הרשויות ואי התערבות בשאלות שאינן בתחום מומחיותו של בג"ץ, דוגמת שאלות פתיחתה או אי-פתיחתה במלחמה ושאלות ביטחוניות מובהקות, יידחה בג"ץ עתירות המבקשות לכוף הממשלה לשנות מדיניותה, מנימוקים של חוסר שפיטות, חוסר מומחיות שיפוטית ושאר עניינים שיביאו לדחייתה של עתירה שכזו לבג"ץ, על הסף.

בעת מלחמת לבנון השנייה, עתר ח"כ לשעבר, יוסי ביילין, לכוף על ממשלת ישראל להכריז על מלחמת לבנון כמלחמה מכוח החלטת הממשלה, לפי הוראת סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, אולם עתירתו זו נדחתה בידי בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בימים אלה מונחת עתירה דומה, בפני בג"ץ, של כ"ח נחמן שי ועמותה ציבורת שהצטרפה אליו לעתירה זו, כאשר טרם ניתנה החלטה בבג"ץ בעתירה ובסוגיה זו, המונחת בפניו.