לעיריית ירושלים יש אתר אינטרנט צבעוני מאד, והעירייה מארגנת גם המון מופעים. מי שמסתכל ממש מתרשם, איזו עיר. איזה קרנבל. ממש מרכז בילויים וריקודים צבעוני וחוגג. לפחות באינטרנט.
אבל כדי לדעת להיכן העיר הולכת באמת, ולהיכן כדאי ללכת בעצמך, רצוי להסתכל על המגמות האמיתיות. עיר נבחנת לא רק בצבע השולט ברחובותיה (המלוכלכים) ולבוש אנשיה (הנע בין אפור עצוב לשחור מדכא), אלא גם בתזוזת הקרקע והמגרשים, ובמילים אחרות: במתרחש בתחום הנדל"ן.
בכל ערי ישראל נהוג להעביר מגרשים ומבנים לשימוש גופים שונים, רק שהעיריות מחויבות לפרסם הודעה מוקדמת על כוונותיהן ולגלות לתושבים למי הן מתכננות לתת קרקע ונכסי נדלן מהרכוש הציבורי שלהם. וככה נתפרסמו כעת הנתונים על הבקשות והכוונות להקצאת מקרקעין ונדל"ן בירושלים, ופורסם:
בניין בי"ס בנווה יעקב, ישמש את בי"ס היסודי לבנות. (למי שלא זוכר, בי"ס לבנות בלבד קיים כאן רק בחינוך האיסלאמי ובחינוך החרדי).
ברח' יוחנן בן זכאי ימשיך המבנה הקיים לשמש את האולפנה לבנות של עמותת אמונה – תנועת האישה הדתית הלאומית.
במתחם שנלר (לא רחוק מבניין הטלוויזיה הישראלית) ינתנו מגרש מס' 14 והמבנה שלו למרכז החינוך העצמאי לצורך תלמוד תורה, ואילו בשכונת רמות תוארך לחסידי סטולין קרלין זכות השימוש במקרקעין לבית כנסת, מקווה וישיבה.
המקלט בשכונת מורשה ישמש את תנועת בני עקיבא.
תלמוד תורה "יחי ראובן" ימשיך להשתמש במבנים ברח' מירסקי ברמות ואילו המגרש ברח' ולנשטיין באותה שכונה ישמש את "ישיבת נתיב הדעת" עבור בי"ס על יסודי וישיבה גדולה. ברמת אשכול ימשיך מבנה התיכון לשמש את מרכז הלמידה הדתי, ואילו המרכז לחינוך מיוחד "מגן אברהם" ימשיך להשתמש בביה"ס ברוממה ובקראוונים שברמות. בגבעת הקומונה יקבלו מוסדות "מאור חיים", ביה"ס לבנות של "חסידי בויאין רוז'ין" והמרכז השיקומי "שיח סוד" את שלד הבניין כדי להקים תלמוד תורה ובתי ספר לחינוך מיוחד, שעה שעמותת "שתילים רכים" תקבל 3 בתי ספר וגני ילדים לחינוך מיוחד בנווה יעקב. עמותת "דעת שערים" תקבל בי"ס לבנים ברמות. "חינוך וחסד" תקבל תלמוד תורה לקהילת קמיניץ בשכונת נווה יעקב ומרכז החינוך העצמאי יקבל לקינוח בי"ס לבנות ברמות, בי"ס לבנות בגבעת שאול, בי"ס לבנות במקור ברוך ותלמוד תורה בנווה יעקב.
ויובהר שאין כאן שום חשד לשחיתות. יש להניח שכל ההקצאות הללו אכן משמשות ליעודן – מוסדות חינוך ולימוד של הציבור הדתי והציבור החרדי, והן כנראה גם מוצדקות. רק שאין ברשימה שום הקצאה לשום גורם חילוני. וזה לא בגלל שלא רצו לתת לו. אלא בגלל שאין ולא היו כל בקשות חילוניות. לציבור החילוני בירושלים, או מה שנשאר ממנו, כבר אין כל בקשות. אין לו יותר כל צורך בהקצאת מקרקעין לצרכי חינוך ילדיו. כי הדור הבא של הילדים החילונים לומד וילמד כבר במוסדות החינוך בכל ערים והישובים החילוניים אליהן עוברים כעת ההורים שלו. ממודיעין ומבשרת ציון ועד מעלה אדומים או גוש-דן.
והתהליך ממשיך: שעה ששכונות חילוניות מובהקות בעברן, כמו רמות ורמת אשכול בצפון העיר, משחירות סופית תוך שהן משלימות את התהליכי התחרדותן, עד שכל מה שמצוי בירושלים צפונית לרחוב יפו (קו הרכבת הקלה) הוא כבר, או יהיה בקרוב, טריטוריה חרדית ברורה וסגורה, נזרעים זרעים ראשונים גם בדרום העיר. השבוע פורסמו תוצאות מכרז של משרד השיכון ומסתבר ש-400 הדירות החדשות שיבנו עכשיו בשכונת גילה, שכונת מגורים ענקית חילונית ופתוחה, יבנו על-ידי עמותות חרדיות עבור אנשיהן. ואין טענות: המכרזים למגרשים פורסמו כחוק והחרדים זכו בהם כדין. מה לעשות – מסתבר שהביקוש החילוני לדירות בירושלים לא בדיוק משתולל, ומי שמחפש לחיות בה הם מי שמתכננים לפתוח בה עוד חנות לטיטולי תינוקות או דוכן לספרי קודש ולא יזמים של מרכזי אקדמיה ותעשיות הי טק.
וזה כל הסיפור. מדד הקצאת הקרקעות ומבני ציבור משלים את מדד הילודה שמגלה שמכל 10 ילדים שנולדים כיום בירושלים הרחבה (800,000 תושבים, העיר הגדולה ביותר בישראל) רק ילד וחצי נולדים למשפחות חילוניות, ואילו כל השאר הם ילדי משפחות יהודיות (חרדיות או דתיות לסוגיהן) או ערביות (מוסלמיות ונוצריות).
וכדי שתמונה העתיד תהייה ברורה לכל, אישרה השבוע מועצת העיר הקצאת מגרש ל"צרכי ציבור" באמצע שכונת שיח ג'ארח, שישמש להקמת בנין בן 9 קומות עבור ישיבת "אור שמח". אין ספק שלתושבי שיח ג'ארח, שכונה ערבית מובהקת, יש צרכי ציבור כולל צורך במבני ציבור, רק שספק אם ישיבה חרדית נכללת ביניהם. אבל זה מה שעיריית העיר המאוחדת עושה עבורם. נראה שהרבה "אור שמח" צפוי בעתיד בשכונה הזו, ואם לא תראו זאת בראש רשימת מופעי התרבות והבילוי של אתר האינטרנט של העירייה, ודאי תראו זאת בשידורי הבי.בי.סי והסי.אן.אן או בדיווחים מהדיונים הבאים בעצרת האו"ם.
אבל בינתיים בואו לבקר. זה די משעשע. מגן החיות התנכ"י ועד גן החיות האנושי. עיר מצחיקה, קצת מוזרה, אבל בהחלט שווה ביקור. גם אם אחרון ולפרידה. ותעשו לכם גם איזה סלפי. יום אחד הנכדים שלכם לא יאמינו בכלל שהייתם בה, או שאפשר היה עוד לצלם ולהצטלם בה. וגם זה משהו.
