כבר מלכתחילה למלחמה היה ברור לכל, שבכל מקרה, עד הרגע האחרון ימשיך חמאס לירות רקטות ופצמרי"ם; שבכל מקרה, תהיה תבוסתו קשה וצורבת ככל שתהיה, חמאס יכריז על ניצחון ויוציא את ההמונים לחגוג ברחובות. מדוע, אם כן, יש ישראלים, משמאל ומימין, המתעקשים לשרת את הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס ולטפח בתוכנו תודעת תבוסה? איזה מין מזוכיזם לאומי גורם לכך?
אך רובינו יודעים את העובדות שהחמאס הוכה חזק ולא רק לדברי ביבי וכוגי וגנץ.
חשוב לדעת לא רק מה אנו חושבים על צוק איתן אלא מה סבורים לוחמי החמאס על המבצע. אך הבה ונחשוב כמותם, ואולי כך נבין טוב יותר את המצב.
ננסה להיכנס לראשם נדבר עם לוחם חמאס (הזוי) שנשאר במקרה בחיים,זאת תהיה התוצאה:
- אנחנו ניצתנו בגדול ללא כל ספק את הצבא הציוני החזק בעולם.
- החזקנו מעמד 50 יום לילה ועוד אני על רגלנו ויורים רקטות.
- אפילו גרמנו לציונים 2 הרוגים ברגע האחרון.
- השבתנו לכם את שדה התעופה הבין לאומי בנתב"ג, וגם את הרכבת לשדרות.
- מלאי שיגור הרקטות שלנו עדיין פעיל וכבר מייצרים חדשים.
- ישראל נכנעה בעניין המעברים כעת נהיה פחות נצורים.
- הכוח הצבאי שלנו כהתנגדות למרות ההרוגים נשאר יציב ופעיל.
- לא כל המנהרות הושמדו, ונתחיל לחפור חדשים.
- נתנו לציונים חודש של הפוגה, של חודש ימים לאחרי זאת, נדרוש מה שלא קבלנו ואם לא, אללה גדול.
- היינו על סף מפולת בהתחלה,כעת כל העולם מדבר אתנו ומחזק את טענותינו כנגד הציונים.
- לראשונה בהיסטוריה, גמנו לפליטות באזור יישובי עוטף עזה, והמראות ששידרתם הוכיחו מעל כל ספק את עמידתכם החלושה.
- ההריסות בעזה הם קשות, אך פחות מעניין אותנו, כי לא יעלה לנו כסף כדי לשקמו.
- הסיבוב הבא אנו בטוחים שנביס את הציונים.
זה מה שהם חושבים אם לא כולם, רובם.
