אני קורא לי להנאתי בדה-מרקר שמשפחות פשע מזרימות עשרות מיליארדים בשחור (אני קורא רק כותרות, אין לי זמן לקרוא את הפרטים). האם באמת מדינת ישראל מצפה שכולנו נאמין שהיא כה טיפשה וחסרת אונים, שכל זב ומצורע מצליח לעבוד עליה?
אנחנו אולי טפשים אבל לא מטומטמים. איך אומר הגשש: זה דוב, זה לא חמור. בקיצור, כרגיל חזרנו אל חוזה המדינה, הרצל צדק: אם לא תרצו זו אגדה.
אז איך פותרים את הבעיה? אנשים משתגעים בשביל למצוץ מיליארד אחד, כאן אני מסדר לכם תוך שנה מאתיים מיליארד טבין ותקילין בשטרות מסומנים במזומן על השולחן. רק תשאלו. תזכורת, אני נוהג להבטיח: על כל שאלה טובה תשובה מצויינת, ראו הוזמנתם, הובטחתם, אדרבה אותגרתם.
על השאלה: איך גונבים את ההון השחור? לצערי אינני יודע לענות, אבל איך גובים את ההון השחור? זה אני יודע: מפריטים. תודה, סיימנו, שלום.
מה יש להוסיף כאן? מר מפריטיהו, הרי בודאי מתעורר בלילה בבהלה ובבלהה שטוף זיעה קרה ושרה שואלת בדאגה: אוי ובוי, מה קרה? הוא ככל הנראה עונה שהיה לו סיוט ובחלומו מתגלה שיש עוד משהו במדינה שלא הופרט, חייבים להזעיק מיד ניידת הפרטה נמרצת.
אז מה שכח המנהיג שטוף האמוק של ההפרטות? נכון מאוד, להפריט את הטיפול בכל הדברים שהוא כושל בהם. כמו גם הטיפול בשחיתות ובסיאוב המערכת. ברגע שהטיפול יהיה בידי חברה פרטית שיהיה לה אינטרס לפתור את הבעיה - היא תפתר. שכן שורש הבעיה של הבעיות הבלתי פתורות הוא בסך-הכל חוסר רצון לפתור.
חברה פרטית לגביית ההון השחור תפתח קו צדק, וכל מלשין מוצלח יקבל שי צנוע: פרומיל מהסכום שבזכותו הוחזר למדינה. החברה עצמה תקבל חצי אחוז, נגיד. אפשר כמובן להטיל על המעלימים קנסות עתק מתוך הנחה שהם העלימו כמה שנים. הייתי מוסיף גם עונשי חילוט אחוז כלשהו מהונם כעונש על פשעם החמור כנגד הציבור והאנושות. אדם שנתפס גונב מהמדינה, נכנס עשיר יוצא עני.
אם 200 מיליארד לא מספיק בשבילכם אל תסתפקו במועט, שהרי הערכת השחיתות היא כחצי טריליון בשנה. כלומר יש עוד 300 מיליארד ש"ח אומללים המתרוצצים בארנקים לא ידועים אשר משתוקקים לחזור הביתה. חברת התייעלות שתקבל אחוז על כל סכום שחיתות שתחסוך תעשה עבודה מצויינת. אין ספק בכך.
כעת נותר רק להכריח את ביבי להפריט את הטיפול בבעיות החברתיות מן הסוג השומני והחזירי. האם את זה יודע הבוחר לעשות במדינה דמוקרטית, או שהוא רק יודע לצעוק ביבי מלך ישראל?