שנים רבות הייתה מקובלת בעולם דעה, בקרב פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי אקדמיה, שלפיה ישראל היא "האשמה" לחוסר היציבות במזרח התיכון. לפי דעה זו שהשתרשה בשיח הבינלאומי והתקשורתי, הסכסוך הישראלי פלשתיני הוא המקור לאלימות בעולם הערבי, המוסלמי והמערבי. עלילה זו קיבלה מפעם לפעם "חיזוקים" גם מגורמים שמאלניים קיצוניים ישראלים. ואולם עיקר טיפוחה של עלילה זו בעולם בדעת הקהל בכלל, ובקרב מקבלי ההחלטות בפרט, באה בזכות פעילותה של "ברית האדום והירוק". הברית בין השמאל הקיצוני והאיסלאם הקיצוני.
מהפכת כיכר תחריר ניפצה את העלילה
מהפכת "האביב הערבי", שהתחוללה פעמיים בכיכר תחריר בקהיר, וגרמה לזעזועים וגלי הדף של אלימות, טרור ומהפכות בכל ארצות ערב, ניפצה את העלילה שישראל "אשמה".
הסכסוכים המדממים ביותר שהיו ושעדיין מתחוללים בעולם הערבי והמוסלמי, התרחשו ללא שום קשר לישראל. הזעזועים שגורם האיסלאם הקיצוני הם סכנה לעולם החופשי המערבי, וגם לעולם הערבי, ללא שום קשר לסכסוך הישראלי פלשתיני.
הקבוצות באיסלאם הקיצוני הם סכנה לעולם המערבי: מוג'אהדין. חמאס. חיזבאללה. דא"עש. אל-קאעידה. האחים המוסלמים. אל-נוסרה. ג'יהאד. אל שבאב. גדודי אל-אקצה. גדודי עבדאללה עזאם. אל-אנסאר. בית אל-מקדס. צבא האיסלאם.
