פרשה רודפת פרשה. אין זמן להעמיק כי פרשה חדשה צצה, חדשים לבקרים. עוברים לסדר היום לאחר דיון ציבורי רדוד, שטחי ובלתי מועיל בעליל, הרייטינג מחייב לעבור לפרשה אחרת. מה שנגלה לעינינו מדי יום ביומו זהו הריקבון השלטוני, המרמה, השחיתות העצומה, התככים הפוליטיים והשוד של הקופה הציבורית על-ידי מקורבים ומקורבי מקורבים.
יד רוחצת יד, איש על רעהו מגונן, הכל במחשכים. מערכת אכיפת החוק נמצאת באחת השעות הקשות ביותר שלה, החל ממשטרת ישראל, עבור דרך הפרקליטות וכלה בבתי המשפט. לית דין ולית דיין וכל אחד כישר וטוב בעיניו יעשה.
אנשי צמרת המשטרה נפגשים עם חשודים בפלילים וחוגגים עמם בנעימים. קצינים בכירים ביותר במשטרה אינם יראים כלפי הנראות הציבורית. זה מדהים. מצופה ממי שמנהלים את המשטרה להיות רגישים וזהירים. ההפך הוא הנכון. ניצב במשטרה שעבר עבירות קשות לכאורה טען בעבר הלא רחוק כי אין מניעה במעשיו. זהו האיש שאמור היה לתדרך את פקודיו לחקור ולהגיש כתבי אישום בגלל עבירת על חוק זהות לאלה שהוא בעצמו ביצע. הבושה נעלמה! אש מה יגידו הבריות בראותם קצין כה בכיר עובר עבירות קשות מאוד? משטרה ללא אמון מצד הציבור זה אסון. למטרת ישראל אבד אמון הציבור מזמן.
שופטים ועורכי דין ידועים עושים יד אחת כדי לבצע עבירות. אישיות בכירה ביותר בפרקליטות המדינה עד לפני שנה מתוודה שהיה מודע להתרחשויות כלפי שופט בכיר, אך פיו נמלא מים. זה לא יאמן. מבקשים לרדוף עבריינים, מעודדים את הציבור להתלונן על עבירות לכאורה, ואילו העומדים בצמרת הפרקליטות נאלמים דום.
מה צריך להבין הציבור מהתנהלות מעין זו? זאת ועוד; בפרשת הרפז היועץ המשפטי לממשלה נמנע מלהורות על חקירה מעמיקה, מיד עם היוודע דבר החשדות. האיחור הרב במתן ההוראה לחקור מעלה ספקות רבים לניקיון כפיים לכאורה של ראש התביעה במדינת ישראל. זו פגיעה אנושה בשלטון החוק ואף אחד אינו פוצה פה ומצפצף. אותה אישיות רמת דרג שנאלמה דום בשומעה את החשדות נגד השופט החשוב בפלילים לא התבלבל וטען שאי-הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בפרשת ביבי-טורס היא מבחינת מעשה חמור. האיש יודע מה נמצא בתיק.
נשאלת השאלה, מה הציבור צריך להבין כאשר שני האנשים הבכירים ביותר בפרקליטות מדברים בשני קולות? מותר שיהיו חילוקי דעות, וודאי שליועץ המשפטי הזכות להכריע בכל תיק ותיק, אך עם זאת, יש כאן תחוש ציבורית שמא ההחלטות אינן מתקבלות לגופו של עניין אלא לגופו של האדם החשוד. היש דבר חמור מכך?
פרשת הרפז היא אות ומופת להתנהגות מערכת אכיפת החוק באיפה ואיפה. תמלילי השיחות בלשכת הרמטכ"ל ייתכן שאינן מצביעות על חשדות לעבירות פליליות, למרות שמומחים רבים סבורים אחרת, אך וודאי יש בפרשה הזו פן ציבורי שאסור להתעלם ממנו. לשכת רמטכ"ל המתנהלת כפי שעולה מההקלטות שפורסמו בלתי ראויה בעליל. משם שולחים את מיטב הנוער למלחמה, מחליטים על גורל כולנו. ומה מתברר: אלפי שעות של שיחות רכילות, של דיונים שמוקדם איך להפיל תיקים על שר הביטחון או על אחרים. האם באותן השעות לא היה על מה לדבר בלשכת הרמטכ"ל חוץ מעניינים אישיים ופוליטיים?
עובדה היא שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין את הרמטכ"ל לשעבר. זה לא דבר של יומיום. מתברר שאנשי לשכתו של הרמטכ"ל מעורבים עד צוואר במהלכים המעלים חשדות פליליים חמורים ביותר. נכון, המשטרה אינה מעמידה לדין אלא הפרקליטות, וכל אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית משפט. אלא שכאן אמון הציבור בעשיית צדק על-ידי מערכת אכיפת החוק שואף לאפס.
ואם לא מספיקות לכם כל אלה, הרי פרשה נוספת הקשורה לפרשת הרפז, התפוצצה: מתברר שחומרים סודיים ביורת, רגישים ביותר עברו מיד אל יד לגורמים שכלל אינם מורשים להחזיק בחומרים מסוג זה. המדובר בעיתונאים מטעם, עיתונאי חצר המעורבים עד צוואר בפרשיות מלוכלכות, מקורבים של פוליטיקאים וראש מערכת הביטחון, וכד'. זו הפקרות שאין דומה לה. והיד קצרה מלהושיע.
מילה אחרונה לאנשים העושים כל השנה לביעור השחיתות, לגילוי פרשות ופרשיות שחיתות ומעשים פליליים. בכבוד רב אני רוצה לציין את האתר בו מתפרסמת הכתבה. הוא משמש חוד החנית במלחמה בשחיתות השלטונית. לזכותו של העורך הראשי והמו"ל,
יואב יצחק, ומערכת האתר כולה יירשמו גילויים מרעישים. הם מבצעים את עבודתם נאמנה כעיתונאים חוקרים. אני מודה על הזכות שניתנה לי להיות חלק מן העיתונאים הכותבים באתר זה. יישר כוח!