על-אף הימשכותו של משבר כלכלי עולמי המצריך עדיין התמודדות קשה של ממשלים רבים בעולם (בעיקר באירופה) וצורך בהקצאת תקציבי מדינה והעברות בין מדינות חזקות לחלשות באיחוד האירופי - כלומר הסתכלות שלטונית כלפי פנים והורדה במדרג סדר היום של נושאי סיוע חוץ קיים צורך בבניה מהירה של מכניזם לשיקומה של הרצועה: שיקום מוסדות השלטון (תחת המותג של הרשות הפלשתינית), בניית תשתיות חדשות, שיקום המערכת הרפואית כמו זו החינוכית והחזרה הדרגתית של החיים למסלולם תוך כדי הקפדה על מניעת טרור מחודש.
היוזמה לשיקום עזה (משהו כמו תוכנית ה- 7 G לעזה) חייבת לכלול את המרכיבים הבאים:
1. כינוס דחוף של פורום "מדינות משקמות" שיכלול את ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, נורבגיה, יפן יחד עם מצרים, קטאר, טורקיה ומפרציות נוספות לגיבוש תוכנית חרום מידית לשיקום מרקם החיים ברצועה.
2. בניית מנגנון של צוות ניהול חיי היום יום ברצועה תחת מעטפת "השיקום", לכאורה תחת ממשלת הטכנוקרטים הפלשתינית, כגורם שדרכו יועברו האמצעים וכגורם המבצע.
3. על אף היחסים המורכבים, בעת הזו, בין ישראל לבין טורקיה וקטאר ואף בין מצרים למדינות אלו על-רקע מבצע "צוק איתן" יש לשקול בחיוב הענקת תפקיד לטורקיה ולקטאר במנגנון יישום תוכנית השיקום. הן בשל עצמתם המדינית (טורקיה) והן בשל יכולתם הכספית (קטאר) ובעיקר בגלל יכולת ההשפעה הגדולה שלהן על חמאס. יוזמה ישראלית כזו יכולה לשקם, ולו במעט, את יחסינו עם טורקיה וגם עם קטאר. פעילות זו חייבת להתבצע בתאום עם ארה"ב ועל דעת מצרים.
4. במנגנון היישום ישותפו גם נציגי הרשות הפלשתינית וגם נציגים עזתיים מקומיים.
5. במהלכים ההומניטריים יש למצוא מקום לירדן כדי לאפשר לה מעורבות בשיקום חייהם של הפלשתינים בעזה מה שיקרין לטובה על יחסי הבדואים והפלשתינים בתוך ממלכת ירדן. בראש ובראשונה על ישראל לאפשר מעבר חופשי של פצועים עזתים לבתי חולים בירדן.
6. חשוב בנוסף לגייס תמיכת הליגה הערבית תוך משלוח איתותים כי יוזמת השלום הסעודית או בכינוייה המאוחר יוזמת השלום הערבית יכולה לשמש כבסיס למו"מ לשלום כולל באזורנו.
7. ישראל תהיה שותפה לכל הפעילויות ההומניטריות ובכלל זה תאפשר או תיזום הקמת בית חולים שדה (רצוי בשיתוף עם מדינות ערביות כמו ירדן, טורקיה) על שטחה לטיפול בפצועים פלשתינים (בעיקר הילדים) ותעביר ידע רפואי ושיקומי לטובת פרויקט זה, בין אם באופן ישיר ובין באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים.
ישראל תאפשר מצידה, בכפוף למגבלות ביטחוניות, כניסת עובדים מעזה לתקופת ביניים כדי ליצור מקורות השתכרות לאוכלוסייה.
ההתמקדות של יוזמת ישראל למבצע שיקום (בכפוף למגבלות הביטחוניות) חייבת להיות בתחומים הבאים:
א. בריאות וטיפול בפצועים
ב. שיקום תשתיות מים, חשמל, טלפוניה, כבישים ועוד
ג. שיקום מבני ציבור- מוסדות דת, בתי ספר, בתי חולים, מרכזים תרבותיים-חינוכיים וכדומה (פתרון המעשי שיכול לבוא בחשבון כאן הוא אספקה של מבנים מוגמרים לרצועה. בצורה זו לא יכנס חומר גלם אשר יהיה חשש כי יגיע לתעשיות מנהרות החמאס ובנוסף הזמן להקמת המבנים יתקצר משמעותית)
ד. שיקום מגורים (כנ"ל - אספקה של מבנים מוכנים)
ה. שיקום מפעלי תעשיה שנפגעו ושטחים חקלאיים
ו. טיפול משותף ישראלי - פלשתיני במפגעי סביבה כגון ביוב, מניעת הזרמת שפכים לים, ניקוי נחלים, טיפול באשפה תעשייתית, צבאית ואזרחית באמצעות מפעלי מחזור, מטמנות וכו.
