בעזרת 'ביג דאטה' ניתן להגיע לתובנות מדהימות, ועתה ניתן בעזרתו לחזות מקומות ולמפות אזורים בהם פשע עלול להתרחש.
בדומה לדפוסי חיים אנושיים אחרים, גם את דפוס הפשיעה ניתן לראות ולנתח, כאשר המידע על הקבוצה אותה בוחנים מספיק רחב מבחינת המדגם הסטטיסטי. בשעה שקשה לחזות כיצד יתנהג אדם בודד, כפי שקשה לעיתים לחקור תופעה יחידה, קל הרבה יותר לבחון התנהגות של קבוצה ובהשוואה אליה, בהתייחס אליה כתבנית - את התנהגותו של הפרט.
זהו עולם של ניתוח נתונים מבוסס-חיזוי: הגרסה המדעית של 'כדור הבדולח'. במקום לבהות בתוך כדור זכוכית שינבא את העתיד אנחנו מתבוננים בכמות אדירה של נתונים ומשתמשים בטכנולוגיות כריית מידע חדשניות הכוללות סטטיסטיקה, מידול, וחיפוש ממוכן של תבניות אשר יכול להעיד על תופעה או התנהגות, עכשווית ואפילו עתידית, אותה מנסים לאתר.
ניתוח נתונים מבוסס חיזוי הפך להיות תחום "סקסי" בשנים האחרונות והוא מצליח לספק נתונים מרשימים למדי על ההתנהגות האנושית, כמו גם גילויים "בעייתיים" מעט.
מסמך שפורסם לאחרונה בשם "פעם אחת, לפני פשעים רבים..." (על משקל פעם אחת לפני שנים רבות) דן בחיזוי פשיעה מנתונים דמוגרפיים וסלולריים ומיפויה על בסיס גאוגרפי.
התרומה העיקרית של הגישה המוצעת במסמך היא איחוד של נתונים רבים, תוך נטרול הזהות של הפרטים במידע הרב, הסטטיסטי שמקורו, ברובו ברשתות סלולריות ומיעוטו בנתונים דמוגרפיים.
בזמן שמחקרים קודמים עשו שימוש בידע היסטורי או אחר מקדים על האזור הנחקר או על פרופילי העבריינים (גם בפוטנציה), הנייר הנוכחי מוכיח כי שימוש אנונימי במידע רב, הנשען ברובו על תשתיות המפעילות הסלולריות ומגובה במידע דמוגרפי בסיסי יכול לנבא פשיעה, בעיקר את מיקומה ופיזורה הגאוגרפי.
במחקר הנוכחי, הניסויי, בשילוב עם מידע מאמת אמיתי ממשטרת לונדון לגבי נתוני פשיעה - הודגם שיעור ניבוי חיובי של כמעט 70 אחוזים בנושא חיזוי ריכוזי פשיעה בעיר.
ישנם גם צדדים אחרים למחקר ובעיקר לשימוש במידע הנטען כאנונימי על-ידי מחבריו והכוונה היא לתהיות לגבי אמיתות ונכונות האנונימיות המוצהרת על-ידי החוקרים, עובדה שכידוע מטרידה ארגוני זכויות אזרח, אך כנראה הטכנולוגיה הזו או נגזרות שלה יהפכו לכלי, עם הזמן, בארגז הכלים של ארגוני אכיפת חוק.
