על "חוק הפונדקאות" של השרה גרמן כבר כתבתי במאמרי "
הדרת נשים – רחם להשכיר" (קישור בצד).
השרה גרמן המחפשת עוד ועוד מקומות לקדם אותנו אל עברי פי פחת קצרה הצלחה בינתיים עם החוק המוזר שלה ואתמול עבר בקריאה ראשונה "חוק הפונדקאות" שלה. הבייבי המכוער והמיותר שלה. הבייבי היחיד שיש להפילו בטרם יצא לחיים.
כי מה שאומר החוק המתועב הזה הוא שגופן של נשים יוצע בראש חוצות להשכרה. וזאת בתמיכת – עידוד? החוק; מה שאומר שהחוק כולו צריך בדיקה. וזה בימים שאנו עדים לכל מיני פשקווילים חילוניים נגד "הדרת נשים".
כשאנו עדים לכל ההתערבויות בחוקי הצניעות הדתיים. כשאנו, גברים ונשים דתיים, מתבקשים להבין את גודל השעה – את האור הגדול של הקדמה הפמיניסטית הפורץ אלינו, הפורץ כל גבול... את המתירנות החוגגת. את האישה היכולה כל אם היא רוצה.
גם לסחור בגופה ולהרגיש מתקדמת.
וזוהי פעם ראשונה, וכנראה היחידה, שאני מסכימה עם חברת הכנסת יעל רוז'ין שיצאה
נגד החוק המעוות והמעליב הזה, ומסיבה זו בדיוק. אז מי אמר שבשמאל אין אנשים/ נשים חושבים? מסתבר שיש כמה.
ובהחלט מפתיע אותי שיעל גרמן כאישה לכאורה אינטליגנטית ונאורה מעוניינת לקדם מן חוק גזעני שכזה. מטריד אותו שיש נשים התומכות בחוק הגזעני הזה, המפלה וממסחר את גופה של האישה. רק כי יש מי שסבור שהכי חשוב לצעוד קדימה גם אם נופלים בסוף. הכי חשוב להבין את השונה. לחזק את השונה...
וכמי שבטוח בידיעתו זו הוא גם מתיר לעצמו לדרוש להציע את גוף האישה כמטבע עובר לסוחר וכל זה על-מנת להגשים פנטזיות לא טבעיות.
הלזה יקרה "קידמה"? "נאורות"? "שוויון"? "פמיניזם"? אני מוצאת בזה התרת סחר פרועה ומתנשאת בגוף האישה, מה שלא חדש כלל, רק שבימי קדם זה היה בזוי ומוסתר. היום זה "מתקדם ומתחשב" אבל באמת – משפיל!
