תורה, עבודה גמרא וכלכלה

מושגי יסוד ביהדות השבוע, לאחר סיום החגים, אותם הקדשתי לחיזוק הזהות היהודית שבי, נסעתי לעיר הגדולה בכדי לפגוש בח"כ ד"ר רות קלדרון, סגן יו"ר הכנסת, ד"ר לתלמוד ומייסדת בית מדרש חילוני בכדי לדון עימה במספר נושאים המטרידים את נפשי כבר תקופה ארוכה. "ראי", אני אומר לד"ר קלדרון. "בהתאם לסקרים ובדיקות שנעשו בשנים האחרונות עולה כי מעל 95% מהציבור החילוני במדינת ישראל כלל לא יודעים מהם ששה סדרי משנה, מהי הגמרא, מהי פרשת השבוע, שלא לדבר על מעבר לזה. לדעתי מדובר באסון לעם היהודי ותסלחי לי על הדרמטיות. ואני מאשים במצב הזה את הממסד הרבני שהתנהלותו מרחיקה את הציבור החילוני מהדת והמסורת." "נוח לחשוב כך", עונה ד"ר קלדרון, "ואולי אפילו מצופה מחילונית כמוני שתתמוך בעמדה זו. אולם לא כך הדבר. האשם, ואכן מותר לומר אשם, עומד לפתחם של ראשי התנועה הציוניות שמיום היווסדה דגלו במוטיב - מהתנ"ך לפלמ"ח, דהיינו לייצור בארץ ישראל אתוס ציוני המנותק מימי הגלות המיוצגים על-ידי חכמי חז"ל וממשיכיהם. הם אלו שנטרלו וסירסו את לימודי היהדות מתוך סדר היום החינוכי, בכוונה טובה לדעתם, אולם בכך גרמו אכן לנזק עצום." "אז ראשית, במספר מילים להדיוטות שבנינו. מהי התורה, המשנה והגמרא." אני מבקש ממנה להעיר את עיננו. "זו פשוט משימה בלתי אפשרית לנסות לתת תשובה לשאלה הזו במספר מילים. כל מושג הוא בעצם עולם ומלואו. "עונה ד"ר קלדרון שמבקשת שאקרא לה רות, " אבל אנסה בכל זאת." "בקצרה אפשר לומר שספר התורה ביחד עם ספרי נביאים וכתובים הם ספרי הבסיס המהווים את קובץ הכתבים לדת היהדות. הספר נכתב בתקופת בית ראשון ותחילת בית שני ומכיל מלבד סיפורים נפלאים על תולדות עמנו גם 613 (תרי"ג) מצוות עשה ואל תעשה שעלינו לנהוג לפיהן. המפורסמות בניהן הן כמובן עשרת הדברות, אבל בצידן עוד מצוות רבות שחלקן כלל לא ישימות בימינו מעצם היותן עוסקות בהקרבת קורבנות או בהפעלת המשכן. בצד התורה קיימת גם התורה שבעל פה הכוללת את כל המצוות שניתנו מאז ימי משה רבנו ולא קיבלו ביטוי בספר תורה". "מהי המשנה?" אני ממשיך. "המשנה מהווה ריכוז של אלפי הלכות שנכתבו לאחר חורבן בית שני. הלכות שמהוות פירושים והרחבות למצוות שבספר התורה ומצוות שנקבעו בתקופת בית ראשון ושני ולא קיבלו מקום בתורה (תורה שבעל פה). המשנה היא בעצם ספר החוקים עליו מושתתת הזהות היהודית". "הגמרא? "אני יורה. "הגמרא הוא בשמה האחר התלמוד (בבלי וירושלמי) הוא אוסף חיבורים שנכתבו לאורך האלף הראשון לספירה הכוללים דיונים בפירושים שנקבעו במשנה. ויש גם את התוספתא, שולחן ערוך, ספרי המוסר, רש"י, משנה תורה לרמב"ם, משנה ברורה ועוד עשרות מושגים המהווים רק את הביבליוגרפיה לקורס שנקרא לימוד יהדות " מחייכת רות. פתרון מוצע "אבל ימי בן-גוריון וראשי הציונות חלפו להם. "אני ממשיך בדיון, אז למה גם כיום הידע של רוב הצעירים בישראל בנושא הוא כל כך מועט?" "התשובה היא פשוטה." עונה ד"ר קלדרון. "במרוץ התחרותי אחר השגיות, מערכת החינוך הממלכתית שמה את הדגש על לימודים ריאליים במטרה להכין את התלמידים לחיים המודרניים וההתפתחות הטכנולוגית המתקדמת. לאורך העשורים האחרונים קיימת רגרסיה בלימודים ההומאניים. עבור רבים במערכת הממלכתית לימודי היסטוריה וספרות, הפכו מיותרים, אז אחת כמה וכמה לימודי יהדות. וגם שהם ניתנים, הרי הם ניתנים על-ידי רבנים/מורים דתיים שלא מגיעים מאותה הוויה של הנוער החילוני מערכת החינוך הדתית והחרדית סגורות בדלת אמותיהם ולא בדיוק מוטרדות ממגמה זו." "אז אני שואל בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. האם את וראשי מפלגתך חושבים שקיימת חשיבות שהנוער החילוני יכיר וילמד מושגי בסיס ביהדות." אני מנסה לדלות סקופ. "ברור!!!" עונה רות. "אין בכלל ספק בחשיבותם של לימודי בסיס בתורת עם ישראל, מנהגיה ומורשתה בחינוך הממלכתי. השאלה היא כמובן מהי הדרך." וכדי להסביר את עמדת מפלגתה בנושא: מה עשית בעצמך ובשם מפלגתך בכדי להתמודד עם הכשל של חוסר הידיעה היא מספרת על השדולה להתחדשות יהודית אשר הקימה בכנסת בברכת ראשי מפלגתה, כולל שר החינוך, במטרה לתת מקום לזהות יהודית שאינה הלכתית ולהקצות משאבים לתרבות עברית וחינוך יהודי שאינו אורתודוקסי. שדולה שפועלת להכשרת מורים שאינם בהכרח מהמגזר הדתי לאומי או החרדי אשר ישתלבו במערכת החינוך וילמדו את הנוער את מורשת עמם מתוך גישה שונה. גישה פחות יומרנית. החזון שלנו היא שצעיר אשר ירצה להתמחות וללמוד יהדות, לא יצטרך לחזור בתשובה ותהיה לו מסגרת אחרת." התלמוד - קפיטליזם או סוציאליזם? "חכמי התלמוד. אילו חיו היום. האם הם היו דוגלים בהשקפת עולם כלכלית סוציאליסטית או שמא קפיטליסטית." אני שואל שאלה שמטרידה אותי שנים. "קשה לקבוע ולהשליך מהתקופה ההיא לתקופתנו אנו." מחייכת רות. "המשנה מלאה הלכות. בוא נביט ברעיון היובל . בהתאם לרעיון זה, אחת לחמישים שנים, תבוצע חלוקה מחדש של הנכסים בעם ישראל, מתוך כוונה לתת לכל אחד נקודת פתיחה שווה. רעיון שנתמך בהתלהבות על-ידי זאב ז'בוטינסקי בכתביו, שלא נחשד באהדת יתר לסוציאליזם. מצד שני הם לא התנגדו לעבדות." "תני לי רעיון שיזמת בברכת ראשי המפלגה שלך, שיישם עקרונות מימים עברו בימינו אנו. " אני מבקש. ח"כ קלדרון מספרת על כך שבימים אלו אנו נמצאים בתחילתה של שנת שמיטה. רעיון יהודי שבתקופתו נחשב כרדיקלי והיווה דרך חיים בעם היהודי וכיום כמעט ולא באה לידי ביטוי. כחלק מרעיון זה היא יזמה פרויקט שנועד לתמוך בחמשת אלפים משפחות להן חובות שאינם מאפשרים להם תפקוד כלכלי נאות. משפחות המוכנות להתחייב לתהליך מקיף הכולל טיפול במקורות ההכנסה, בבקרת הכנסות והוצאות, בהכשרה מקצועית ובהקניית כלים לניהול כלכלי, אישי ומשפחתי. כל הסדר חוב יכלול שיתוף המשפחה בהחזר החוב ממקורותיה באופן שיאפשר למשפחה לקיים חיים נורמטיביים בעת תהליך השיקום ובסיומו. כמו-כן,כל הסדר חוב יכלול שיתוף של הנושה( בנקים, חברות אשראי, רשויות ממשלתיות ) במחיקת חלק מן חוב. רעיון שאינו מחייב השקעה ממשלתית היות שהוא ממומן על-ידי מתנדבים. רעיון שישנה את חייהם של אלפי ילדים החיים מתחת לקו העוני. רעיון שמגלם בתוכו מסורות שנתקיימו בימי התלמוד בהן איש עזר לרעהו. ממקומי הצנוע. זו התרומה הקטנה שלי לכלכלה הישראלית. בלי פופוליזם, דמגוגיה או רעש תקשורתי. גיוס חרדים "בואי נעסוק רגע בנושא שמעורר מחלוקת רבה בקרב החברה הישראלית. שילוב חרדים בשוק העבודה." אני מנסה קצת להלהיט את האווירה . "הרבה אנשים תוהים, מה עומד מאחורי מהדרישה הבלתי מתפשרת לחייב את המגזר החרדי לעזוב את עולם הישיבות ולהצטרף לשוק העבודה.והאם אין בדרישה הזו אפילו קמצוץ של אנטי יהדות." ד"ר קלדרון מוחה. בה לא יטיחו אשמה כזו. היא מתיישרת מולי ומצהירה: "עולם הישיבות הוא חשוב ואבוי לעם שלא יטפח את המורשת שלו. מדינת ישראל חייבת לשמר ולטפח את עולם הישיבות, באשר הן, ליטאיות, חסידיות, ציוניות דתיות וגם חילוניות. לימוד התורה הוא המצווה הרוחנית ביותר והרי נקבעה בתלמוד ההלכה -ושיננתם לבנייך. וברור לכול ששימור, טיפוח משמעותו תקצוב וחקיקה שתקבע את מעמדם בחוק. עם זאת היקף השימור כיום חורג משמעותית מהמקובל המקובל לאורך שלושת אלפים שנה ומעלה של העם הזה." וד"ר קלדרון ממשיכה ומסבירה שלאורך כל שנות עם ישראל בימי בית ראשון ושני, ובימי המשנה והגמרא היה מקובל ללמוד את כל יסודות התורה עד גיל עשרים ולאחר מכן להקים משפחה, להתפרנס . כי הרי מה תכליתה של התורה אם לא להדריך אותנו בעולם הזה. ומה ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי המהלך ? אני שואל. "כמה בעצם עולה למדינה מצב בו כמאה אלף גברים בני 21-65 אינם עובדים במשרה מלאה." שואלת רות. "זה מתחיל בקצבת אברך, ממשיך בהקצבות שניתנים למוסדות החרדיים, בהנחות בארנונה ובמסים אחרים הניתנות עקב הכנסות נמוכות, וזה ממשיך בהפסד של המדינה מאובדן הכנסות עצום ממסים." וכאן מתחילה ד"ר קלדרון לתאר מציאות אחרת בה כל בחור חרדי בגיל העבודה יחל לעבוד כהנדסאי, אדריכל, רואה חשבון או כמתכנת. שכרו יעמוד על 10,000 ש"ח. בגין שכר זה הוא ישלם כ 1,000 ש"ח מס הכנסה, כ 500 ש"ח ביטוח לאומי, כ 500 ש"ח מס בריאות. לצורך העבודה הוא יקנה רכב ויצטרך לצרוך דלק בהיקף של כ 1,000 ש"ח לחודש, שמחצית ממנו מהווה מס. הוא יגדיל את היקף הצריכה הפרטית שלו ועל כל רכישה ישלם 18% מע"מ . עכשיו אם נכפיל את הסכומים שסיכמנו במאה אלף איש נקבל גידול חד בהכנסות המדינה ממסים במיליארדי ש"ח בשנה. גידול שיאפשר להקטין את גובה המיסים שמשלמים כל יתר אזרחי ישראל. "אולם, כל החיסכון הזה מתגמד לעומת התועלת האלטרנטיבית מהמהלך." ממשיכה ד"ר קלדרון. "תאר לך את המנוף הכלכלי כתוצאה מהגדלת כוח העבודה במשק במאה אלף עובדים. היקף הפריון, היקף התל"ג, הצמיחה וכל מדד כלכלי אחר יגדל משמעותיות, וישפר באופן מהותי את היציבות הכלכלית בישראל." וזו כל התורה על רגל אחת. מחייכת רות. אפילוג את בטח לא יודעת. אני אומר לד"ר קלדרון. אבל "קלדרון" הוא שמו של האצטדיון בו משחקת אתלטיקו מדריד. הלהיט הספרדי שהדיח מהשלטון את ברצלונה וריאל. האם גם את הלהיט שתשני סדרי עולם בליגה שלנו, אני שואל את הגברת. "יש לנו הרבה מומחי כדורגל בסיעה," מחייכת רות. "אז כנראה שתצטרך להפנות את השאלה אליהם......."